ספר מיקוד באזרחות מכיל טיעונים גזעניים נגד ערבים- מקומם! אזרחות הוא מקצוע שנועד ללמד על זכויות האזרחים במדינה ללא כל הבדל- כיצד ייתכן שספר שמאושר על ידי משרד החינוך מכיל בתוכו טיעונים גזעניים כלפי אזרחים החיים במדינת ישראל?!

16 ביוני 2012

הכנה לבגרות באזרחות: גזענות נגד ערבים

בספר המיקוד לבגרות נכתב: "התרועעות יהודיות עם ערבים תפגע בזכותן לחיים וביטחון". מחברת הספר: הכוונה היתה להדגים טיעון, לא לפגוע

ספר המיקוד לבגרות באזרחות בהוצאת "רכס" שראה אור לקראת הבגרות שנערכה היום (שני), מסביר לתלמידים כי כתוצאה מ"התרועעות בנות ישראל עם ערבים עלולה להיפגע זכותן לחיים ולביטחון".

בספר המיקוד (כינוי לרשימת הנושאים המצומצמת בתחום דעת מסוים, עליהם מודיע משרד החינוך שייכללו בבחינת הבגרות, ט"נ) מופיע "מבחן לדוגמה", ובו מוצגת סוגיה לתרגול על ידי התלמידים: "מכתב הרבניות שפורסם לאחרונה קורא לבנות ישראל להתרחק מסביבתם של ערבים", נכתב. "יש התומכים במכתב זה, ולעומתם יש הטוענים כי מכתב זה אינו ראוי". התלמידים נדרשים להביע את עמדתם בעניין, ולצרף לה שני נימוקים התומכים בעמדה ומתבססים על מושגים מתחום האזרחות.

בדוגמה לתשובה הנכונה לשאלה נכתב בספר: "אני תומך במכתב הרבניות הקורא לבנות ישראל להתרחק מסביבתם של ערבים". בנימוק הראשון שהציעה הוצאת רכס כפתרון לתשובה נכתב: "התרועעות של בנות ישראל בסביבתם של ערבים עלולה להוביל לקשרים זוגיים ואף לנישואים. התבוללות זו של בנות ישראל היהודיות עם בני המיעוט הערבי תביא לפגיעה בשמירה על רוב יהודי במדינת ישראל". בנימוק השני נכתב כי "התרועעות בנות ישראל עם ערבים עלולה לסכן את ביטחונן על רקע לאומני וכך עלולה להיפגע זכותן לחיים ולביטחון".

ספרי המיקוד הפרטי אינם נכללים ברשימת ספרי משרד החינוך, ולכן גם לא דורש את אישורו של האחרון ללימוד. חרף עובדה זו נמכרים הספרים במאות אלפי עותקים וחודרים לכיתות הלימוד. "ברור שאומרים לתלמידים לקנות את זה, למרות שזו לא מדיניות רשמית", מודה מורה לאזרחות בשיחה עם "הארץ". "מורים גם מלמדים עם זה בכיתה, משתמשים בזה לסיכומים, לשאלות למבחנים, עושים בזה שימוש".

לדברי המורה, "משרד החינוך לא נותן את הדעת על המיקודים האלה ואף מתעלם מהם, אבל ברור שאין למורה חומר מרוכז אחר להיעזר בו חוץ מהמיקודים, הם בנויים בדיוק אל מול בחינת הבגרות, כשבספר הלימוד אתה צריך לדלות את זה ופה זה כתוב לך מרוכז". יש לציין בנוסף כי הוצאת "רכס" אינה מביאה לדפוס ספרי מיקוד בלבד, וכי רבים מספרי ההוצאה מאושרים ללמידה בתוכנית הרשמית של משרד החינוך.

לדברי רכז מקצוע אזרחות במגזר הערבי, מאזור המשולש, "זו בושה וחרפה לכל מקצוע האזרחות. מדובר בהסתה ברורה נגדנו – ערבים אזרחים במדינה – שמחנכים בשיעורי האזרחות לחיים משותפים, שחיים יחד עם יהודים".

לטענתו מדובר בטקסט גזעני שמעניק לגיטימציה לשנאת ערבים על ידי עידוד המחשבה שערבי במדינתו מהווה סכנה כי הוא אויב. "זו סכנה חינוכית וזו בדיוק הדרך ליצירת בדלנות ומניעת השתלבות ערבים בחברה הישראלית", אמר הרכז והוסיף: "יש מי ששוכח שדמוקרטיה היא לא רק ליהודים, וחמור ביותר שזה קורה לחברה המופקדת על כתיבת ספרי לימודים – שברגע הורסת חינוך לאזרחות משותפת".

"המיקוד מותאם לדרישות"

נמרוד, מורה לאזרחות במרכז הארץ, סיפר כי "אישית שמחתי שיכולתי להשתמש בדוגמה החיה הזו כדי להראות לתלמידים שלי מהי גזענות. אנחנו רואים באופן ברור שיש כאן תשובה שהיא לכאורה נאורה, כי היא משתמשת במושגים של אזרחות, אך מבלי לדעת שלעשות שימוש נכון במושגים, זה ללמוד איך להיות אזרח במדינה דמוקרטית".

לשיטתו, "התשובות מבוססות אלא על תפיסת יסוד גזענית, אנטי דמוקרטית ושוביניסטית. האחת מלמדת שבגלל גזע או דת אין חופש אהבה, מה גם שלפי היהדות אשה שמתחתנת עם גוי נשארת יהודיה, וגם ההנחה היא שוביניסטית, שבגלל שהיא האשה, הגבר הוא זה שמחליט". הנימוק השני עוד יותר חשוך: מלמד את התלמידים שיהודיות עם גברים ערבים יירצחו כי הן יהודיות, שגבר ערבי מתגלה כמחבל ורוצח".

קרן שטיין, מחברת הספר, מסרה בתגובה: "המיקוד באזרחות שאורי צמח ואנוכי כתבנו מותאם לדרישות משרד החינוך. בשאלת עמדה נדרש התלמיד לצלוח את מלאכת כתיבת הטיעון, כלומר להביע את עמדתו בנושא מסוים ולנמקה באמצעות התייחסות למושגים באזרחות שנלמדו במהלך השיעורים. התשובה שנכתבה בספר היא תשובה לדוגמה, שכל כוונתה להדגים כתיבת טיעון, ואין בה שום כוונה לפגוע באף אחת מאוכלוסיות ישראל. העיקר כאן הוא הבעת העמדה ונימוקה בצורה משכנעת הכוללת מושג מתחום האזרחות. באותה מידה יכולנו לנסח תשובת עמדה המתנגדת למכתב".

ממשרד החינוך נמסר כי "המיקודיות הן של חברות פרטיות ואינן מהוות חלק מספרי הלימוד של המשרד".

http://www.haaretz.co.il/news/education/1.1729145


בית ספר בו לומדים יהודים וערבים או מגזרים שונים "איום ממשי על צביונם היהודי של בתי הספר הממלכתיים" כך לפי האתר הקול היהודי. אנחנו אומרים שכל ילד בישראל ללא קשר למוצאו זכאי לחינוך!!

15 במאי 2012

בית ספר יהודי? – לא בישראל

אלחנן גרונר | כ״ג באייר ה׳תשע״ב (15/05/2012)

בישראל אין הגדרה לבית ספר כ"יהודי" ומאות אלפי הגויים בארץ מנצלים זאת עד תום. בשיחה עם הקול היהודי אומר דובר משרד החינוך כי "המשרד לא ימנע מכל אזרח ללמוד בכל בית ספר בו יחפץ. ערבי יכול ללמוד בבית ספר מהמגזר היהודי ויהודי יכול ללמוד בבית ספר מהמגזר הערבי".

ספק אם זלמן שזר, שר החינוך הראשון של מדינת ישראל צפה, כי הזכויות שהעניקה ממשלתו למיעוטים במדינת ישראל, יהפכו ברבות הימים לאיום ממשי על צביונם היהודי של בתי הספר הממלכתיים בארץ.

ערכי השוויון אותם היטיבו לנסח ב"מגילת העצמאות", ששזר היה בין כותביה, מקרבים כיום את הפיכתה של מדינת ישראל למדינת כל אזרחיה.

על פי החוק, בית ספר ממלכתי בישראל לא יכול לסרב לקבלתו של ילד שאינו יהודי. מה שאומר בעצם שבישראל אין בית ספר המוגדר כ"יהודי".

בבית הספר ע"ש חיים נחמן ביאליק, "המשורר הלאומי", בדרום תל אביב, לומדים ילדים גויים מכל קצוות העולם, בעירוני י"א בתל אביב התפתחה קטטה בין תלמידים יהודים לתלמידים ערבים לאחר שחרור החייל גלעד שליט ובעיר לוד, לומדים גויים בכל בתי הספר הממלכתיים בעיר. אלו דוגמאות על קצה המזלג של תופעה הולכת וגדלה.

כתוצאה ממדיניות משרד החינוך ומערכת המשפט, יותר ויותר תלמידים גויים לומדים בבתי הספר הממלכתיים, וכיום כמעט ואין עיר במדינת ישראל שלא קיימים בה מוסדות חינוך מעורבים.

מוסלמים ונוצרים, ערבים ובדואים, צ'רקסים ודרוזים, מסתננים אפריקאיים וילדי עובדים זרים מרחבי תבל, כולם זכאים ללמוד בכל בית ספר שיחפצו, והם ממששים זאת, ובגדול.

משרד החינוך: "ערבי יכול ללמוד במגזר היהודי ויהודי במגזר הערבי"

נראה כי במשרד החינוך לא רואים בכך כל בעיה.

"משרד החינוך לא ימנע מכל אזרח ללמוד בכל בית ספר שיחפץ ובלבד שיעמוד בקריטריונים ובכללים של בית הספר", אומר בשיחה עם הקול היהודי רז קיל, האחראי מטעם משרד החינוך על דוברות למגזר הדתי והחרדי.

לדבריו, "ערבי יכול ללמוד בבית ספר מהמגזר היהודי ויהודי יכול ללמוד בבית ספר מהמגזר הערבי".

לשאלתנו האם למשרד החינוך ישנם נתונים על מספר בתי הספר הממלכתיים בהם לומדים גויים, השיב קיל כי בידי המשרד אין נתונים כאלו.

כיום רק בתי הספר הדתיים אינם סובלים מתופעה של כניסת תלמידים גויים, וזאת מכיון שישנם קריטריונים מחמירים יותר בנוגע לקבלת תלמידים.

קיל אומר כי "מן הסתם ערבי לא ירצה ללמוד בבית ספר ממלכתי דתי או בבית ספר של החינוך החרדי העצמאי, מכיון שהוא יהיה מחוייב להלכות וכללים מסוימים".

יהודי העולה כיום בהתרגשות מארצות הברית או צרפת ל"ארץ המובטחת", יאלץ לזנוח בגולה את הפריבילגיה כי ילדיו ילמדו בבית ספר יהודי.

http://www.hakolhayehudi.co.il/?p=32047

 


בני הנוער שלנו יותר ויותר גזענים- מזעזע!

2 באפריל 2012

האם בני הנוער בישראל הפכו לגזענים יותר?

עודכן 20:36 31/03/2012
אריק וייס

לפני שבועיים יצאו מאות אוהדי בית"ר ירושלים, רובם קטינים, לחגוג ניצחון בקניון מלחה, קראו להרוג ערבים ותקפו עובדים ערבים של הקניון. מוקדם יותר השנה הפכה תאונת דרכים בה נהרגו חמישה ילדים פלסטינים לחגיגה ברשת עבור לא מעט ישראלים, רבים מהם בני נוער. המורים לא מופתעים וטוענים שאין להם יכולת להשפיע עליהם, אחרים גורסים: זה לא יכול היה להיות אחרת

לפני כשבועיים, אחרי ניצחון של קבוצת בית"ר ירושלים בכדורגל, יצאו כ-300 אוהדי הקבוצה לחגוג בקניון מלחה הסמוך. רבים מהם קראו קריאות "מוות לערבים" וחלק תקפו באלימות עובדי קניון ערבים. איש מהמותקפים לא התלונן ורק כשתיעוד המעשים נחשף שבוע אחרי האירועים, נפתחה חקירת משטרה. רוב משתתפי האירוע, התגלה עד מהרה, הם קטינים בני 14 עד 17.

אבל אם על פניו נראה כי מדובר באופי אוהדי קבוצת הכדורגל הספציפית, מספיק לחזור רק מעט מוקדם יותר השנה כדי להבין שלא מדובר בחוג מצומצם, אלא בקבוצה שגם מורים בבתי ספר חוששים שהולכת ומתרחבת. באמצע חודש פברואר האחרון התנגשה משאית באוטובוס שהסיע ילדים פלסטינים ליום כיף ברמאללה. חמישה ילדים נהרגו בלהבות שהתפשטו במהירות בתוך האוטובוס, שלושה ילדים נוספים נפצעו באורח אנוש. האירוע הטרגדי שאמור היה לזעזע כל אדם בר דעת הפך עבור לא מעטים להזדמנות לחגיגה.

חמושים במקלדתם וחשופים לעיני כל, הספיקו לא מעטים לפרסם הודעות ברשתות חברתיות ובהן בירכו על התאונה ועל מותם של הילדים שנלכדו חיים בתוך האוטובוס. "אל תשחקו אותה צדיקים, הפלסטינים הקטנים האלה, הם יכולים להיות עתיד לעוד פיגועים. אל תזיינו את המוח שכולם בני אדם. הם שרמוטות, הם לא בני אדם, ומגיע להם למות" – כך כתב א', תלמיד כיתה י' בן 16.5. הוא שונא ערבים, כך גם החברים שלו. "כתבתי את זה מהלב", הוא אומר. "הילדים הקטנים האלה הם גם עושים פיגועים, זורקים אבנים, גורמים לתאונות, יכולים להיות העתיד של הפיגועים. ילדים קטנים, אז מה?"

 

באופן מפתיע, דווקא הנוער שגדל בתקופה שקטה יחסית, נהיה פחות ופחות אופטימי. סקר קרן פרידריך-אברט שפורסם לפני כשנה קבע כי אם לפני עשור 30% מבני הנוער שאפו שישראל תחיה בשלום, המספר צנח כמעט בחצי. 75% מכלל הצעירים, עלה מהסקר שנערך על פני 12 שנה, לא מאמינים שיש סיכוי כלשהו לשלום עם הפלסטינים.

 

לטענת ד"ר ערן לאודר, פסיכולוג חברתי המתמחה בחברות בקונפליקט, גילויי הגזענות הם חלק ממנגנון שהיה חייב להתפתח בחברה הישראלית. "אנחנו הכרנו שני צדדים של המטוטלת, הכרנו מצב שבו היינו כפסע מהשלום. הדור היום זה אנשים שלא יכולים לדמיין את זה. כשנוער גדל ככה אין סיבה שישנו את עמדתם", הוא אומר. "סיטואציה כמו אוטובוס הילדים, היא באה בתוך קונטקסט בו כבר עשינו דה-הומניזציה לצד השני. גם הם לא שונים. אנחנו לא פחות או יותר טובים מהם בהקשר הזה".

 

בשנה שעברה הוכרז על תוכנית מיוחדת להתמודד עם התופעה. המורים בשטח, לפחות אלה דיברנו איתם, לא שמעו עליה עדיין. בינתיים הם מרגישים שעליהם הושת לנסות לשנות את המצב במסגרת מצומצמת של זמן מול נוער שכבר החל להתבצר בעמדותיו. "התגובות האלה שאתה מקבל בכתב, אתה מקבל חמורות מהן בתוך כיתה", מבהיר אבי דדון, מורה לאזרחות. "הקושי העיקרי לדעתי הוא שמערכת החינוך בונה על שיעורי אזרחות כמערך שיימגר גזענות. זה השעתיים השבועיות בכיתה י"א-י"ב, הנקודה היחידה שבה אתה מתעסק עם זה". לטענת רחל דמארי כץ, מורה לאזרחות בתיכון פסגת זאב, יש רק דרך אחת להתחיל להתמודד עם הנושא: "כל עוד לא ייצרו פעולות, אפילו בצורה מלאכותית, של קירוב בין האוכלוסיות, לא יכול להיות שלום".

בתגובה לטענות המורים מסרו ממשרד החינוך בתגובה: "עמדות של תלמידים מושפעות ומשקפות את העמדות המצויות בכלל החברה הישראלית הבוגרת.  ערכי סובלנות מוקנים לתלמידים בין היתרבאמצעות  מקצועות הליבה "מולדת חברה ואזרחות" ו"כישורי חיים" הנלמדים בתי הספר היסודיים וכן באמצעות לימודי האזרחות בבתי הספר העל יסודיים"

http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=887470


מייאדה נור מלמדת בבי"ס יהודי ורוצה שכולם ידעו ערבית- כתבה חשובה!!

29 בינואר 2012

מייאדה נור מלמדת בבי"ס יהודי ורוצה שכולם ידעו ערבית

מייאדה נור היא מורה ערביה שנשלחה ללמד בבית ספר יהודי בקריית חיים במסגרת תוכנית מיוחדת שאימץ משרד החינוך. בינתיים, התלמידים מרוצים, ההורים לא מתנגדים (חוץ ממשפחה אחת של ימנים קיצונים) ומאיידה מקבלת ברוח טובה את הצחוקים על המבטא

אורית פרץ ארי NRG

כשנכנסתי לחדר כיתה ו' בבית הספר היסודי "גורדון" בקריית חיים, הרגשתי מאוד מוזר. זה לא היה בגלל שעברו יותר משני עשורים, מאז שישבתי על כיסאות כה קטנים, אלא בגלל שעל הלוח היו כתובים התאריך ועוד כמה משפטים בשפה הערבית.

מייאדה נור בכיתה

מייאדה נור בכיתה צילום: זמן קריות

השיעור התחיל, והתנהל רובו ככולו בשפה הערבית. מובן שהבנתי רק מילים מועטות, אבל הילדים שלצידי נראו בעניין, השתתפו וענו על שאלות בשתי השפות. להם זה כבר עניין שבשגרה, והם גם מאוד מרוצים מהמורה שלהם, מייאדה נור. כן, נכון, המורה לערבית היא בעצמה ערביה, הייתם מאמינים?

"אני אוהבת את המקצוע, ואת המורה", מספרת יובל, תלמידת הכיתה. "תמיד יש לה סבלנות, והיא מדברת איתנו. אמנם כל הזמן בערבית, אבל אם מישהו לא מבין – היא עוצרת ומסבירה. למדנו איך לתקשר, לקרוא, ואפילו למדנו שירים".

מייאדה היא חלק מתוכנית "יא סאלם" – תוכנית ללימוד ערבית בכיתות ה'-ו', שיוסדה על ידי "קרן אברהם", ואומצה על ידי משרד החינוך. כל המורים בתוכנית הם ערבים, מורים מקצועיים מוכשרים עם תעודה להוראת ערבית, שקיבלו הכשרה נוספת תחת פיקוח של משרד החינוך.

התוכנית מתקיימת היום ב-200 בתי ספר בערך, ומשרד החינוך הפך אותה לתוכנית חובה במחוז חיפה והצפון. בכל בתי הספר הממלכתיים. היא משלבת ערבית מדוברת וערבית תקנית, התחלה של קריאה כתיבה, אוצר מילים בערבית ספרותית שזה חובה בחטיבה, והתוכנית הזו מקושרת אליה.

יש גם שילוב בין שפה ותרבות כמעט בכל שיעור. דדי קומם, מנהל תחום החינוך לחיים משותפים ב"קרן אברהם" מפרט: "יש כאן, חוץ מלימוד השפה, את העניין של קבלת האחר. המורה הערבייה הופכת ממש לחלק מבית הספר, ומקבלת גם תפקידים אחרים. זו תוכנית מיוחדת עם תכנים מקוריים, הרבה פעילויות ולימוד תוך משחק. יש אפילו אתר אינטרנט מיוחד לתוכנית.

"כל החומרים הם מהמציאות, כששיחות שהוקלטו בשטח נכנסות לתוך הכיתה. כל הזמן עובדים על פעילויות חדשות. יש מפגשים עם אמנים ערבים, שחקנים, נגנים. שיקול נוסף הוא, שיש המון מורים מקצועיים וטובים מהמגזר הערבי שהם מובטלים, ומצד שני במגזר היהודי תמיד חסרים מורים. בנוסף יש גם שיקולים אידיאולוגיים, מכיוון שאנחנו שוברים פה איזשהו סטראוטיפ".

כמעט בלי התנגדות

המורה, מייאדה נור, בת 33 מחיפה, למדה באוניברסיטת חיפה ערבית ולימודי ארץ ישראל-ידיעת הארץ. היא בעלת תעודת הוראה בערבית, ומתמחה בחינוך מיוחד.

איך קרה שהחלטת ללמוד לימודי ארץ ישראל דווקא?
"ראיתי שכל הבחורים היפים והחתיכים שם (צוחקת). סתם, אני מתה על היסטוריה, וגם על ערבית, ושניהם הולכים יחד מבחינתי. יש לי מאה בבגרות בהיסטוריה, חמש יחידות. גם אמרתי שאם אני גרה פה – אז כבר שאדע על הארץ".

מייאדה התחילה את דרכה בתכנית 'יא סאלם' בבית ספר דגניה בקריית חיים, ולא הייתה כל כך מרוצה. היא מעדיפה לא להיכנס לפרטים לסיבת העזיבה, ולהתמקד בבית ספר החדש שאימץ אותה לחיקו בחום:

"מעבר לטוב לי פה, ממש מצוין, המנהלת נשמה, פשוט טובת לב. אני חלק מהצוות, יש כאן גיבוש חבל על הזמן, מקבלים אותי מאוד יפה וזה לא מובן מאליו. בבית הספר הקודם לא היה לי כל כך קשר עם המורות. פה מילת המפתח היא צוות, והמנהלת

והעבודה ביניהם. אני מרגישה חלק בלתי נפרד".

מנהלת בית הספר, רונית ינקוביץ', מרוצה אף היא: "יש כאן מורה שהיא לכאורה אאוטסיידרית, אבל היא לחלוטין לא. היא משתתפת בכל הפעילויות הבית ספריות, בכל החגים שלנו ואנחנו חוגגים יחד איתה את החגים שלה. היא כל הזמן מתרגשת מזה שאנחנו מברכים אותה לראש השנה ולכריסמס, שהילדים מוצאים לנכון לברך אותה.

"זה מרגש לראות אותה משתתפת בטקס יום הזיכרון, באופן הכי טבעי. במסיבת הסיום של שנה שעברה הם שרו שיר בכמה שפות, וגם בערבית. יש בהחלט תרומה לנושא של סובלנות, של קבלת האחר, של הכרה של תרבות אחרת. אנחנו מוצאים המון נושאים משותפים, שהילדים אומרים 'גם אצלנו זה ככה'".

נתקלתם בהתנגדות מהורים?
"הייתה משפחה אחת, מאוד פעילה בבית הספר, שהם ימניים קיצוניים בהווייתם ובהתנהלותם. ועדיין, בכל זאת הם לא מנעו מהילד את ההשתתפות. הם רק רטנו 'בשביל מה צריך את זה, איזה חשיבות יש לזה', אבל לא עשו רעש. הם משפחה מאוד קיצונית בנושא הזה של ערבים וערבית, אבל הנה, הם לא מנעו. הם עשו ניתוק טוטאלי, ולא הרעילו את הילד".

ומה עם התלמידים, היו תגובות של ילדים שהפתיעו אתכם?
"רק לחיוב. ממועצת תלמידים אפילו הועלתה בקשה, לקיים מפגשים עם תלמידים מבתי ספר ערבים. זה מפחית סטיגמות ופחדים. פתאום זה לא הערבים ה'רעים' שהם נחשפים אליהם בתקשורת. פתאום יש היכרות עם דברים טובים, אחרים. אנחנו בפירוש זכינו".

חשיפה מכיתה א'

אביטל הולדנגרבר, המפקחת על תחום הערבית במחוז ומורה לערבית בעצמה, גאה באפשרויות שהתוכנית פותחת: "יש בתי ספר שהציעו להן לחנך כיתה, להיות אחראית על תחום זהירות בדרכים למשל, להפעיל מועדון אחרי הצהרים. מעבר לעובדה שהילדים מקבלים נטו עוד שנתיים ערבית, שזה תמיד טוב, יש חיבור בין המורות הערביות למורות היהודיות שמלמדות בחטיבות הביניים. נוצר בעצם רצף מיוחד. גם בהשתלמויות של המורים אפשר לראות, את הערך המוסף של המורים הערבים.

"המורים היהודים זוכים להכיר את הערבית איך שהיא באמת, ולא איך שלמדנו אותה באוניברסיטה. התחיל גם תהליך של שיבוץ מורים ערבים בחטיבות הביניים, מה שלא היה בשנים הקודמות, וכך אנחנו מקבלים דוגמא מאלפת לדו קיום. זה נותן דחיפה עצומה למקצוע, ויותר תלמידים רוצים להמשיך ללמוד גם לבגרויות.

"אני רוצה להאמין שזה בסדר העדיפויות, כי הנה, מנהלת המחוז רחל מתוקי נותנת את השעות, כולל ימי הדרכה והשתלמות, מתוך מטרה באמת לחזק. שתי החברות בעצם מרוויחות פה, מכיוון שיש פה שגרירה שחוזרת, ומספרת על היחס אליה ואיך מקבלים אותה".

מייאדה נור

מייאדה נור  צילום: זמן קריות

נשמע אוטופי מדי? גם לנו. מי שמצייר את התמונה אולי הכי מציאותית הם התלמידים עצמם. בגדול הם מרוצים, אפילו מאוד, ניכר עליהם שהם אוהבים את מייאדה, ומרוצים מדרך הלימוד. לחלק זה קשה, לחלק יותר קל, אבל כולם מסכימים שזה חשוב. "פתאום אני מבינה שמראים קטעים בטלוויזיה בחדשות ערבית, וראיתי שלטים והבנתי", מספרת יובל. "ההורים שלי מדברים ערבית, ועכשיו אני מבינה אותם", מוסיפה אור.

"הכרתי בחוג כדורגל חבר ערבי. בהתחלה לא ידעתי איך נסתדר, ועכשיו אני מבין אותו ויכול לתקשר איתו יותר", מוסיף דניאל. "למדנו חוץ מהשפה, גם על התרבות הערבית. למדנו על חג המולד, על חג הקורבן. זה חשוב לדעת, בגלל שבארץ שלנו תמיד אתה יכול להיתקל בערבים, וגם כל המדינות שסובבות אותנו דוברי ערבית", אומרת אודיה, ותהילה מסכמת: "זה חשוב ללמוד ערבית, היא שפה רשמית במדינה, אתה נתקל בה בכל מקום, ואם יש לך חבר ערבי – אתה יכול לדבר איתו. אמא שלי אומרת שזה גם טוב לצבא, לתפקידים בכירים. במודיעין למשל יש כאלו שעושים האזנות, והם צריכים לדעת ערבית כדי להגן עלינו".

מיאדה לא נבהלת מהדואליות. זה מוכר לה, והיא חיה עם זה בשלום: "אני מקבלת המון תגובות חיוביות מהורים של ילדים. הם רואים שכיף להם ללמוד, והם באמת לומדים. רובם חושבים שזה חשוב. הם תמיד חוזרים על המשפט הקבוע: 'במדינת ישראל יש הרבה ערבים, וחשוב לדעת לתקשר כדי לחזק את הקשר ולגשר על פערים'. וחוץ מזה, כמו שראית גם תלמידים אומרים, שזה חשוב לצבא וכל המדינות מסביב דוברות ערבית. למרות שהם מעדנים את זה".

שמתי לב שהתלמידים מתקנים לפעמים את העברית שלך.
"ואם כן, אז מה, לומדים. הם לומדים ממני, אני לומדת מהם, וחשוב לי להעביר להם את ההרגשה הזו שאני לומדת מהם. לפעמים הם צוחקים על המבטא שלי, אבל זה כמו שאני מתקנת אותם – אני נותנת להם להרגיש חופשיים בקטע הזה. שיש הדדיות. אפשר להסתלבט עליי חופשי, ואני לא נעלבת. אני צוחקת עליהם, או איתם בחזרה".

התוכנית רק מקרבת, או גם מדגישה הבדלים?
"זה רק מחזק את הדו קיום. אם שמעת בכיתה את אחד התלמידים אומר, שפתאום הוא מסוגל להבין את החבר מהחוג שלו לכדורגל והוא בא אליו הביתה – דיינו. קודם היה לו קשה והיום קל, מכיוון שאין את מחסום השפה. זה מקשר זה פותח. הרי זה פה בסביבה, ולא צריך ללכת רחוק. כולם מסביב מדברים ערבית. זה חשוב, וכולם רוצים להבין מה שמדברים סביבם. אני רוצה להבין גם רוסית למשל".

יש משהו שהיית משנה בתכנית?
"אני בעד להתחיל עוד יותר מוקדם. כמו אצלנו, הרי איך אנחנו שולטים כל כך יפה בעברית? מכיוון שאנחנו מתחילים מאוד מוקדם. הם יכולים להגיע לכיתה ה', כבר עם אוצר מילים מאוד עשיר, ויהיה להם יותר קל. מסתבר שכבר חושבים על זה, ואני הוזמנתי ללמד בכיתות א' אפילו. ככה הם קולטים יותר טוב, כי הם גדלים על זה. החשיפה יותר ארוכה, ואז הם ידברו חופשי כמו שאני מדברת עברית שוטפת".


השתלמות מדריכים של תנועת הנוער בני המושבים בעמק חפר בסימן מאבקים בחברה הישראלית בהם גם המאבק החשוב בגזענות!

27 בינואר 2012

ביום חמישי ה- 26.1 וביום שישי ה 27.1 התקיימה השתלמות מדריכים של תנועת הנוער בני המושבים בעמק חפר. את היום הראשון של ההשתלמות הקדישו המדריכים ללמידה על המעשה החינוכי בתור מדריכים, ואת היום השני בחרו המדריכים לייחד למאבקים בתוך החברה הישראלית בהם: המאבק בגזענות.

התוכן של הפעולה עסק: במאבק בתג מחיר,תורת המלך וגזענות בארץ בכלל, החניכים פגשו  בפעולה את המציאות בחברה הישראלית היום וקראו קטעים מיתוך מגילת העצמאות שמציבים איזושהי אלטרנטיבה למציאות אחרת. 

את הפעולה העבירה דניאל חברה בתנועת דרור ישראל-תנועת הבוגרים


חדש בדף של מערכי הדרכה: פעולה של ה"מעורר" בנושא "תג מחיר" וקווים אדומים בדמוקרטיה הישראלית

3 בינואר 2012

סיקור הגזענות בחברה הישראלית בשבוע האחרון- דניאל- חברה בתנועת דרור ישראל תנועת הבוגרים

6 בדצמבר 2011

החברה הישראלית- סיכום אירועי השבוע האחרון- מחשבות ושאלות

 

פרויקט גזעני חדש- עבודה עברית

 נשמע כמו שם של פרויקט- ציוני. עבודה עברית. לא זה לא שם ציוני. זה עיוות של מושג יסוד בתוך הציונות החלוצית. האדם העובד. במקרה הזה, האדם העובד העברי, הופך להיות שותף לגזענות. לאותה גזענות שבשואה הייתה רווחות, מיפוי החנויות של היהודים, הפך היום לפרויקט גזעני שנועד לייהד את השוק מחנה יהודה בירושלים ונועד לגזול פרנסה, מאנשים בשר ודם שכל חטאם הוא זה שהם ערבים

זה לא משנה להוגי הפרויקט הגזעני הזה כמה זמן עבד אותו מוכר או שזה שהם לא יקנו ממנו יביא את  זה שלא תהיה לו ולמשפחה שלו דרך לגמור את החודש. אבל מה זה משנה- הוא ערבי- לא?

ומה זה היה משנה לגרמנים בשואה- המוכר היה היהודי- לא?

איך ההיסטוריה חוזרת לעם שהכי נכווה מגזענות וסובל ממנה במשך שנים ארוכות. איך החברה יכולה לשתוק לנוכח הגזענות הזאת?

 חקירת הרב ארכה לא פחות מדקה- הכתבה כונתה החקירה הכי קצרה בתולדות המשטרה

 סופסוף זה נראה רציני. יום אחרי יום פורסמה עוד כתבה על חקירת רבנים בהמשך למכתב הרבנים שעליהם חתמו לאחר הרצח הנתעב במרכז הרב. זה הפיתרון לרצח- להשיב במלחמה של גזענות והסתה נגד חפים מפשע?!

לא שלא תתבלבלו, אני לא בעד טרור, אני חושבת שהרצח במרכז הרב נתעב וצריך למצות את הדין עם אותם טרוריסטים- אבל לא בגזענות כלפי חפים מפשע..זו לא הדרך,זה רק הופך את המלחמה ואת השנאה בין העמים ליותר גדולה ורק מרחיב את הקרע..

אז הנה זה קרה. חקירת רבנים. במקום להתנהג לזה ברצינות בחר אותו חוקר משטרתי לעשות את החקירה בחנייה, על רגל אחת פחות מדקה?!

איך יכולים להכריז על חקירות ומיצוי הדין עם אמירותיהם הגזעניות של הרבנים- אם ההתייחסות אל אותה חקירה היא בחצר האחורית, הבנתם?! הטוב- החקירה -בחצר האחורית ,והרע בחצר הקדמית של החברה הישראלית, בכל מקום.

 החשוד ב"תג מחיר" כנגד שלום עכשיו מצא לעצמו במה מאוד נוחה להתגאות במעשיו: הפייסבוק

 כן. הפייסבוק. הבמה הנוחה ביותר להתגאות. באין מפריע. עוד ילדה או עוד בן נוער שנכנסו יכלו למצוא שעכשיו זה בסדר. ועכשיו זה מותר להתגאות במעשי איום כנגד פעילים רק בגלל דעותיהם או מה שהם רוצים לקדם. אף אחד לא יצא לגנות. אף אחד לא יצא לצאת נגד האמירות שלו. ושוב יכול להיות שיש מי שגינה

בחצר האחורית. אך זה עכשיו ממש בחצר הקדמית של החברה הישראלית.

איך אפשר לעבור לסדר היום זה מה שדורית אברמוביץ' שאלה במאמר דעה האחרון שלה. זה מה שאני שואלת עכשיו! איך אפשר שההצהרה הזאת תעבור בשתיקה בלי כל גינוי?

אולי ראש הממשלה- יגנה?

אולי ליברמן-יגנה?

מה התשובה שלכם, שאתם יכולים לתת כשהילדים שלכם ישאלו אותכם אחרי שיטוט בפייסבוק

כשהוא ישאל אותך אמא, "אז עכשיו זה מותר לאיים ברצח ולהתגאות בזה?"

עכשיו זה ברור לכולם: אפשר לא לגנות את פעולות "תג מחיר"

 כן. שוב בפייסבוק. קבוצה חדשה נפתחה והוסרה ליום אחד בלבד ואז חזרה שוב. קבוצת "גם אני לא מגנה תג מחיר" הנה שוב בפייסבוק. 150 אהבו- מה איתכם? 12 מדברים על זה. תיכנסו תיווכחו בעצמכם. אם לא מספיק הקונזנצוס של שנאת האחר, עכשיו השנאה הזאת מוצגת כבל עם ועדה באינטרנט בפייסבוק,בכלי של כולם. לא רוצה להיות חלק מהקבוצה הזאת? כנראה יש בעיה הפייסבוק לא מוריד אין הרבה אנשים שנכנסו. אם אתה זה שקורא את המאמר הזה רוצה להוריד את הדף הזה..הינה בבקשה תקליק בפייסבוק ותדווח. רק אל תשתוק. בדרך תהיה שותף גם להורדה של הדף הימין האמיתי תנועת האם של כל הגזענות שכבר מצאה לה כל מיני דרכים להפיץ את השנאה בכל מקום אפשרי.אם הייתי פותחת קבוצה בפייסבוק אותה קבוצה רק עם הטרור הערבי כמה מהר היה יורד הדף נכון? הפלורליזם ניראה במדינה שלנו כחד צדדי.

 פרסום הדעה של הרב כהנא בכל אתרי האינטרנט האפשריים: יש לו חלום- נחשו מה? חלום על חברה גזענית! חברה ללא ערבים-אויבים

 לרב כהנא שלום,

 לי יש חלום. חלום מאוד גדול שהחברה הישראלית תהיה צודקת ותהיה בה אהבת אדם!

יש לי חלום שאנשים כמותך והנאומים שלהם- לא יקבלו לגיטימציה בשם חופש הביטוי. בשם הדמוקרטיה הנאורה.

לי יש חלום. חלום טיפה שונה משלך. שיפסיק הסכסוך. שתפסיק השנאה, שתפסיק הגזענות.

שאנשים יפסיקו לפחד אחד מהשני בגלל המוצא שלהם.

יש לי חלום, ייקח לי זמן להגשים אותו, אבל הבטחתי לעצמי, שאני על החלום הזה של חברה ישראלית צודקת יותר וערכית יותר- לא אוותר לעולם!

 וזה בשבילך- את קידוש ליל השישי בשם הערכים ההומאניים של היהדות שהתחנכתי עליהם אני אפיץ כל עוד אני יכולה בקרב אנשים מאמינים. נראה שיהדות ששנינו התחנכנו על ברכיה- לא טומנת בחובה את אותם ערכים של כבוד האדם, ואהבת לרעך כמוך- זוהי דרכה של היהדות! זוהי דרכה של התורה.

 בתקווה שאת הנאום הזה אתה שומע מצויין שם למעלה. דניאל.

 מכתב גלוי לאחראי על חקירת הרבנים- מכתב האשמה בביזיון התורה

 לאחראי על חקירת הרבנים שלום רב,

 הייתי מציעה לקחת בעירבון מוגבל את מה שכתבו לך. את מה שהרב יוסי אליצור כתב לך.

הייתי מציעה לך ודורשת ממך להמשיך את חקירת ההסתה והגזענות של הרבנים. כחובש כיפה זו אחריותך, וכשומר חוק זו מחויבותך מעל הכל!

אל תפחד, תמשיך.

רק תתייחס לזה ברצינות שכל החקירה הזאת לא תהיה לחינם!

 ובנימה אופטימית זהירה: לאריאל פינקלשיין נמאס מהצידוקים ההלכתיים לתורת המלך אז הוא החליט לכתוב מאמר שמפריך אחד לאחד את כל הטענות של הספר "תורת המלך" והוא קובע: "תורת המלך":לא הלכתי ולא יהודי

 כן מסתבר שאחרי קרוב לשלוש שנים שהספר הזה מחולק בכל מקום אפשרי. וגם באחרונה בבסיסי צה"ל.

יש מי שזה מפריע לו. יש מי שזה אולי מזכיר לו קצת את הספר הלבן, או קצת את חוקי נירנברג, או קצת את כל האנטישמיות נגד היהודים שרווחת. הנה קם אדם אמיץ וכתב כתבה אמיצה לא פחות וקבע שהספר לא הלכתי ולא יהודי- זו האמת!

עדיף מאוחר מאשר אף פעם לא!

אפשר ורצוי לגרש את החושך- אבל בשביל זה צריך לכרות ברית עם האור והמוסר השפוי.

ועכשיו לכם אלה שקוראים את המאמר הזה, אלה שמתעדכנים כל הזמן באתר הזה.

זה בידיים שלכם! זה בידיים רק שלכם- אם לכרות ברית עם האור ולגרש את החושך

 אתם תחליטו מה תהייה הדמות של אותה חברה ישראלית ראויה שעליה חלקכם מחנכים בכל יום.

 אני צריכה שותפים לחלום- אני לא יכולה להגשים אותו לבד!

דניאל, חברה בתנועת דרור ישראל-תנועת הבוגרים


על חינוך לדמוקרטיה \אור משה גואטה

23 בנובמבר 2011
"כשילד כחול פוגש ילדה אדומה ונולדים הים ילדים סגולים, אז זה שלום" כתבה ילדה בת 9 אחרי רצח רבין.
כשילדה בכיתה ז' יודעת להגיד שתג מחיר היא פעולה לא לגיטימית כי היא פוגעת ברכוש של בני אדם ומאיימת עליהם – זוהי דמוקרטיה, שיודעת לחשוב.
כשנער בכיתה ח' אומר שהוא ימני, אבל הוא מבין שמאלנים ושאפשר לדבר איתם – זוהי דמוקרטיה, שנלחמת בכל הכוח במה שהכיתה שלה מכתיבה לה.
כשנערה בכיתה ט' מחליטה להתחבר לנערים שנמצאים בקליקה שונה ממנה – אלה הם שורשי דמוקרטיה שיכולים להבין כי האיבה נתונה הרבה על חוסר היכרות.
כשנער בכיתה י' מחליט או מוכן באמת להעביר איתך שיעור חברה לכיתה שלו – זוהי דמוקרטיה שלוקחת אחריות וחלק בשיח כיתתי, דבר שלרוב הנערים יהיה קשה, במיוחד בתחילת התיכון.
כשנערה בכיתה י"א חוזרת מהמסע לפולין עם שאלות שהיא מוכנה להתמודד עליהם בחיים שלה – אלה הם ניצני דמוקרטיה, כזו שיכולה ומוכנה לעצב חיים. כל חיים.
כשנער בכיתה י"ב מתלבט איתך ועם חברים שלו, התלבטות אמיתית אם לצאת לשנת שירות, מכינה, להתגייס רגיל או לא להתגייס – זוהי דמוקרטיה שמתמודדת על שאלות רחבות הרבה יותר מחיים אישיים, ולומדת על המציאות האובייקטיבית כפי שהיא, ומתוכה נוקטת עמדה.
כל ביטויי הדמוקרטיה האלה, זאת שיודעת לחשוב, זו שנלחמת בנורמות, זו שיכולה להבין על מה מתקיימת איבה בין בני אדם, זו שלוקחת אחריות על קבוצת השווים בסיטואציה בלתי אפשרית, זו שמבקשה לשאול שאלות על החיים וזו המבקשת לשאול שאלות גדולות יותר מחיים, על חברה ומדינה. כל אלה לא יוכלו להתקיים אלמלא אנחנו. אם לא נשאל את הנערים שאלות, אם נוותר להם כי קצת מביך לנו, אם נתעלם ממעשים ופלאים שיכולים לקרות בבית הספר, אז כנראה שכל הדברים האלה עדיין יהיו בגדר שאיפה קרובה מאוד שבה אנחנו לא מעזים לגעת.

אור משה גואטה חבר בתנועת דרור ישראל 


נגד הגזענות: "מורים ערבים – בבתי ספר יהודיים"

21 ביוני 2011

במולדת, היסטוריה, גיאוגרפיה, לשון, אזרחות ואפילו אמנות ישולבו בעתיד לימודים נגד גזענות ועל "האחר" בחברה. בחוזר שהוציא משרד החינוך, הועלתה גם המלצה שתלמידים יהודים וערבים יצפו יחד בסרטים, וישתתפו בתחרויות ספורט וטיולים

תומר ולמר

גזענות – לא בבית ספרנו. במשרד החינוך מודאגים מהגזענות הפושה בקרב תלמידים יהודים וערבים. כדי לגשר על הפערים בין האוכלוסיות בחברה גובש לאחרונה חוזר מנכ"ל שמטרתו להחדיר את הדו-קיום לכיתות הלימוד. לפי היוזמה, תחת הכותרת – "חינוך לחיים משותפים", מורי כיתות א' עד י"ב ילמדו על התרבות, על השפה ועל המורשת ההיסטורית של כלל האזרחים. כמו-כן, הועלתה המלצה לעודד מורים יהודים ללמד בבתי ספר במגזר הערבי, ולהפך.

מטרת התוכנית היא לבטל סטריאוטיפים בתקווה לשפר את היחסים בין יהודים לערבים, כדי שיושתתו על שותפות ולא על ניכור. מסתמן כי התוכנית החדשה תכלול פעילויות חווייתיות, ומטלות משותפות, בהן צפייה יחד בסרטים והצגות השתתפות בתחרויות ספורט ובטיולים.

ל-ynet נודע שבשנתיים האחרונות דנה ועדה מטעם משרד החינוך
מגמה מסוכנת
תשובה במבחן: "מוות לערבים" / תומר ולמר
בשיחה עם ynet חושפים מורים לאזרחות תמונה מדאיגה ביותר המצביעה על עלייה ברמת הגזענות והשנאה בקרב התלמידים
לכתבה המלאה

בדרכים לגשר על הפערים ההולכים וגואים בין בני נוער יהודים וערבים. בוועדה לקחו חלק גם מומחים לחינוך ויישוב סכסוכים, שסייעו בגיבוש הרעיון ובפיתוח תוכניות הוראה בנושא.

לפני כשבוע הגישה הוועדה את המלצותיה לשר החינוך, גדעון סער, שצפוי לאשר אותן בקרוב. בין השאר, החליטו בוועדה להחדיר את הסוגיה בלימודי הליבה במקצוע מולדת, חברה ואזרחות בבתי הספר היסודיים ובמקצוע האזרחות בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה.

ההמלצה היא להכניס את הלימודים נגד גזענות גם למקצועות נוספים, כמו ספרות, היסטוריה, גיאוגרפיה, לשון, אומנות ומקצועות היצירה. הוועדה דוגלת בקיום כמה שיותר מפגשים בין תלמידים יהודים וערבים. במסגרת התוכנית יהיה ניסיון לקרב גם בין הסגל החינוכי. הוועדה ממליצה לעודד מורים יהודים ללמד בבתי ספר במגזר הערבי – ולהיפך.

"החלטה חשובה, אסור להרים ידיים"

ממחקרים אקדמיים רבים שבחנו את עמדות בני נוער בקשר ליחסי יהודים-ערבים,

עולים נתונים חד משמעיים המצביעים על גזענות, פחד ודה-לגיטימציה הדדים. במשרד החינוך חוששים מהידרדרות נוספת בדו קיום היהודי-ערבי, המתאפיין כיום בחוסר אמון, תסכול, חשדנות, ניכור וניתוק חברתי.

בית הספר לחינוך במכללה האקדמית בית ברל יזם לאחרונה מפגש מומחים שעסק בהמלצות הוועדה. ד"ר בת חן וינהבר, מהמרכז לתכנון לימודים במכללה, אמרה כי היוזמה "מאוד חשובה וחדשנית". היא הדגישה כי "מדובר בצעד אמיץ מאוד של משרד החינוך שהצלחתו תהיה תלויה ברצונם הטוב של הרבה מאוד גורמים". להשקפתה, "אנו נמצאים בנקודת זמן שבה אין לנו אפשרות להרים ידיים, זה עניין קיומי למדינת ישראל".

מומחים לחינוך טוענים כי מדובר למעשה בניסיון ראשון של משרד החינוך לאמץ גם תפקידים חברתיים מעבר לתפקידו העיקרי לחינוך וערכים.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4084831,00.html


אנשי חינוך: המשרד חייב להיאבק בגזענות

19 במאי 2011

מאת אור קשתי ''

לקראת כנס ת"א לחינוך מתקדם שייפתח ביום ראשון, קורא הפרופ' נמרוד אלוני למשרד לקדם חינוך לאזרחות דמוקרטית. ''

'' '' '' '' ''

שר החינוך גדעון סער במערת המכפלה בפברואר. משרדו סירב להגיב '' ''

תצלום: תומר אפלבאום '' ''

על משרד החינוך לעבור "שינוי תפישתי כולל ולהיערך פדגוגית לעצירת תופעות הגזענות והלאומנות ולביסוס תרבות דמוקרטית ואחריות חברתית" – כך נכתב בנייר עמדה שחובר לקראת "כנס תל אביב לחינוך מתקדם", שייפתח ביום ראשון. שינויים אלה ממשרד החינוך נדרשים לנוכח העובדה ש"מגזרים גדולים במערכת החינוך כלל לא נחשפים לחינוך לדמוקרטיה, ובמגזרים אחרים לימודי הדמוקרטיה מתאפיינים בעיקר במטלות של בקיאות בחומרי הלימוד ומעט מאוד בעמדות, רגישויות והתנהגויות דמוקרטיות", נכתב בנייר העמדה.

כנס החינוך השנתי, שעורך סמינר הקיבוצים כבר שש שנים, נחשב לאחד הכנסים המרכזיים בתחום החינוך. בשונה משנים קודמות, החליטו הפעם מארגני האירוע שלא להסתפק בהרצאות, בהן של שר החינוך גדעון סער, אלא לחבר נייר עמדה, הקורא למשרד החינוך לקדם חינוך לאזרחות דמוקרטית. את הנייר חיברו נמרוד אלוני, אסתר יוגב, ניר מיכאלי ואייל נווה.

"חדשות לבקרים אנחנו שומעים ממשרד החינוך על עוד תוכנית להעמקת המורשת היהודית, עוד טיול להכרת חלקות הארץ המובטחת, עוד פרויקט על חשיבות הציונות", אמר אתמול הפרופ' אלוני, "אבל אנחנו לא שומעים באותה מידה על הרחבה של החינוך לאזרחות, החל מגיל הגן וכלה בתיכון, גם כתשתית חינוכית-אזרחית, וגם כמערכת חיסונית נגד הרוח הרעה של לאומנות וגזענות שתוקפת את החברה הישראלית".

בשנתיים האחרונות הובילו ראשי משרד החינוך, השר גדעון סער והמנכ"ל שמשון שושני, שורה של תוכניות ופרויקטים לחיזוק "הערכים הלאומיים והיהודיים", כהגדרתם. בין השאר מדובר בהכנסת מקצוע חדש, "תרבות ומורשת ישראל", לבתי הספר היסודיים; הרחבת היקף הביקורים בירושלים, ובכלל זה ב"עיר דוד" שמפעילה עמותת אלע"ד ותוכנית לסיור תלמידים בחברון; הרחבת פרויקט "מסע ישראלי" שמפעילה עמותת "מבראשית" ושיתוף פעולה נרחב עם צה"ל להגברת המוטיבציה לשירות צבאי. במקביל, מנסה יו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך, צבי צמרת, להוביל לשינוי אופי לימודי האזרחות.

על פי נייר העמדה, על רקע התגברות ביטויי הפגיעה בדמוקרטיה – החל מהאיסור ההלכתי להשכיר דירות לסטודנטים ערבים בצפת וכלה בסקרי דעת קהל המצביעים על התחזקות התמיכה של בני הנוער בצמצום זכויות הערבים – אפשר היה לצפות כי משרד החינוך דווקא יקדם את החינוך לאזרחות. ואולם "המציאות בבתי הספר ובמערכת החינוך מנוגדת לחלוטין. מערכת החינוך שמה דגש גדול על העלאת ההישגים במבחני המיצ"ב, בבחינות הבגרות ובמבחנים הבינלאומיים, וההערכה והמדידה של הישגים אלה קיבלו מעמד פולחני", כותבים אנשי סמינר הקיבוצים.

עוד מצביעים מחברי נייר העמדה על "תופעה מדאיגה של הימנעות, ואף של התנגדות ממש, לעצם השמעתו של קול פדגוגי מצד מחנכים ומנהלי בתי ספר, ביחס לסוגיות חברתיות ופוליטיות בעייתיות". מדיניות רבת שנים זו הביאה ליצירת דור תלמידים ש"חף מכל אידיאולוגיה, וכתוצאה מכך גם חף מכל אוריינטציה פוליטית ויכולת לביקורתיות".

אחד הביטויים להימנעות בתי הספר מלעסוק בסוגיות פוליטיות הוא ההחלטה של משרד החינוך שלא לכלול עוד בתוכנית הלימודים באזרחות את נושא "השסע האידיאולוגי-פוליטי". לדברי מורים ותיקים לאזרחות, הנושא אף לא הופיע בשנים האחרונות בשאלות בחינת הבגרות במקצוע.

"אם היו אוסרים על סטודנטים יהודים לשכור דירות בעיר אוניברסיטאית בחו"ל, במדינה כלשהי היו ועדות קבלה ליישובים, המתבססות על מרכיב אתני – אף אחד לא היה משלים עם כך. אבל כאשר מדובר בערבים, יש יותר ויותר אנשים שמקבלים את השיח הזה. זהו כיוון שיכול להוביל להרס הדמוקרטיה ולמלחמת אזרחים. משרד החינוך צריך להתעורר לפני שיהיה מאוחר מדי", אומר הפרופ' אלוני.

משרד החינוך סירב להגיב.

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1228437.html


%d בלוגרים אהבו את זה: