דירות ליהודים בלבד בעכו- מזעזע!! מזכיר תקופות אפלות בהיסטוריה שלנו

16 ביוני 2012

הערב ב"בירוקרטיה": דירות ליהודים בלבד

עכו היא עיר מעורבת, ששליש מתושביה הם ערבים. למערכת "בירוקרטיה" הגיעו תלונות, לפיהן בפרויקט מגורים חדש בעיר נמנעים מלמכור להם דירות רק בגלל היותם ערבים. יצאנו לבדוק האם אכן כך הדבר. הכתבה המלאה – בשבת ב-20:00 ב"המגזין"

לצפייה בסרטון מיתוך הכתבה- לחצו כאן

מודעות פרסומת

התקבלת-עד שמגלים שאתה ערבי- על דעות קדומות וגזענות

25 במרץ 2012

התקבלת – עד שמגלים שאתה ערבי

הם השקיעו, למדו שנים באוניברסיטה, אבל אלפי אקדמאים פשוט לא מצליחים למצוא עבודה במקצוע שלמדו בגלל סיבה אחת – מפני שהם ערבים. המדינה מנסה לעזור, יש חוקים נגד אפליה, אבל יש משהו גדול יותר כנראה. העימות הבלתי נגמר עם הפלסטינים, הדעות הקדומות וגם סתם פחד מהאחר וגזענות – משאירים אותם מחוץ למעגל העבודה

חיים ריבלין | חדשות 2 | פורסם 24/03/12 22:41

על הקיר בביתו של איימן שחאדה תלויות בגאון הדיפלומות. תואר שני בעבודה סוציאלית, אותות, קורסים והכשרות – הרבה ולא כלום. לאחרונה נוספה לאוסף דיפלומה חדשה: רישיון לנהוג במונית. זאת אולי הדיפלומה ששחאדה הכי פחות גאה בה, אבל היא היחידה שמאפשרת לו בינתיים לפרנס את משפחתו. "זה מאוד מתסכל", הוא אומר. "זה מאוד משפיל, זה מאוד מעליב. זה לא פשוט בכלל וזה… מזכיר לך כל פעם מחדש שאתה לא עובד במקצוע העיקרי שלך, ושאתה ככה עובד על… אולי תפקיד שאול, זמן שאול"

גם לסוניה ג'לולי, עורכת דין במקצועה, יש בעיה דומה. היא אמנם מועסקת במשרד המשפטים, אבל בתור מזכירה. "יש מודעות ששולחים אליי ממאגר העוזרים המשפטיים, ואפילו לא קיבלתי אפילו פנייה אחת לריאיון מול שופט", היא אומרת. "בריאיון בעצם מגלים שמדובר בערבייה מוסלמית, ונסוגים…
או שהמשרה הופכת ללא רלוונטית,  או שהם לא חוזרים ומתעלמים".

אחמד ג'ברין,  מהנדס חשמל ואלקטרוניקה, חולם על עבודה בהייטק, ובינתיים מרצה בקורסי ערב
להנדסאים. "יש כמה בוגרים שסיימו איתי בממוצעים נמוכים ממני, אפילו 60, 65, והתקבלו אחרי כמה חודשים. אני סיימתי בממוצע 88, בהצטיינות, ואפילו לא קראו לי לראיון עבודה.

שלא נטעה, זה לא סיפורם הפרטי של איימן, אחמד וסוניה – זוהי תופעה מייצגת. אוכלוסיית האקדמאים הערבים מונה 90 אלף איש, אך 13% מהם מובטלים – יותר מכפול מאשר אצל האקדמאים היהודים, שם עומד אחוז המובטלים על 7%. רבים מהמועסקים כלל לא עובדים בעבודה המתאימה לכישוריהם. וכך, הסיכוי של אקדמאי ערבי למצוא עבודה מתאימה היא חמישית מסיכויו של אקדמאי יהודי. שכרו של אקדמאי ערבי נמוך ב-35% מעמיתו היהודי.

הפערים בכל המדדים  רק הולכים וגדלים כשמדובר בנשים. "כשאתה ערבי – זה קשה", מסבירה סוניה. "כשאתה אישה ערבייה ועם כיסוי ראש ודתייה וכל מיני… אז זה עוד יותר קשה. זה רק מעלה את הרף של הקושי. עורכת הדין סוניה ג'לולי ממשיכה בחיפושי העבודה. היא כבר למדה איך לשלוח קורות חיים, כדי שלפחות יזמינו אותה לריאיון. "היה מקרה לפני תקופה שאותו גוף, מספר מחוזות, אותם קורות חיים, אותן המלצות, שלחתי לשלושתם – ורק מחוז אחד זימן אותי לריאיון", היא מספרת. "אותו מחוז, התברר לי אחרי שבדקתי את הניירת, שדווקא לאותו מחוז נשמט הצילום של רישיון עריכת הדין שלי – שבו התמונה שלי מופיעה, כמובן".

והיו מעסיקים שהציעו לה בנימוס להסיר את המטפחת. זה לא אנחנו, אמרו לה, אלא הלקוחות שעלולים להירתע.

שבע שנים שולח אחמד ג'ברין קורות חיים לאין-ספור חברות הייטק. הוא מעולם לא זומן אפילו לריאיון. עד השבוע, כשערך למעננו את הניסוי הבא. "רק שיניתי את המסגרת, ורק שם. הכל אותו דבר, שיניתי רק את השם", הוא מספר –   וכך לראשונה בחייו, מעסיק פנה אליו. לא ממש אליו, אל הזהות הבדויה שאימץ, אל אבי כהן. "בהתחלה אני שלחתי עבור אחמד ג'ברין. אין תשובה. לא קיבלתי תשובה בכלל. אחר כך אני שלחתי בשם אבי כהן, שם בדוי. ככה, השארתי הכול אותו דבר, רק השם. למחרת בשמונה קיבלתי תשובה: שלום אבי, יש לנו משרה עבורך אם זה רלוונטי". לא המשכנו את הניסוי, אבל סביר להניח שהשמחה על הזימון לריאיון הייתה גם מסתיימת שם, כשזהותו האמיתית של "אבי כהן" הייתה נחשפת.

"אין המון מעסיקים שמכירים את החברה הערבית, והם מעדיפים להעסיק מישהו שהם מכירים, והם לא צריכים את כאב הראש הזה, להעסיק מישהו שהם לא מכירים, מתרבות אחרת, איך זה יסתדר, מה העובדים יאמרו, ובסוף מעניינת אותם השורה התחתונה – שורת הרווחיות", מסבירה יעל קאהן-שרון, מנכ"לית עמותת "קו משווה". "אני כן יכולה לומר שכשמעסיקים אקדמאי ערבי, ורואים שהוא על הכיפאק, והוא מצוין והוא תורם לעסק,לאט-לאט הסטיגמות והדעות הקדומות יורדות".

לא פשוט להיות מובטל, עוד יותר קשה להיות מועסק בעבודה שאינה הולמת את כישוריך, ולשמוע שוב ושוב בראיונות עבודה תירוצים כמו אבל, אתם חייבים להבין, זה לא אתה, זה אנחנו… ובאמת הבעיה היא איתנו. חברה שרואה עצמה מתקדמת ונאורה עם חוקי שוויון הזדמנויות בעבודה, אבל עמוק בפנים עמוסה בדעות קדומות – וגם בלא מעט גזענות.

לצפייה בכתבה בערוץ 2 בחדשות סוף השבוע- לחצו כאן

 


המטה למאבק בגזענות- דוח הגזענות 2012

24 במרץ 2012

דוח הגזענות 2012 – המטה למאבק בגזענות  לחצו כאן


דפי זהב מקטלגים עסקים שלא מעסיקים ערבים בקטגוריית "עבודה עברית" – אפליה על רקע גזעני

25 במאי 2011

היכנסו ושלחו מכתב תלונה על האפלייה לדפי זהב.

לשליחה לחצו כאן

http://www.shutafut-sharakah.org.il/2011/04/yp2/


דוח הגזענות 2011 -הוכפלו אירועי הגזענות בישראל בשנה האחרונה 552 לעומת 287 שנרשמו בשנה עברה

4 באפריל 2011

 

 
''


552 אירועים, שסווגו כמעשים שבוצעו על רקע גזעני תועדו בדוח הגזענות לשנת 2011. מדובר בכמעט הכפלה באירועים לעומת השנה שעברה בה נרשמו 287 אירועים. האירועים תועדו בצורות שונות בדוח עצמו, ובידי הארגונים שחיברו את הדוח.
דוח הגזענות לשנת 2011 מתפרסם ביוזמה משותפת של ארגונים שפועלים במגזרים שונים כולל ערבים, רוסים, אתיופים, מזרחים, רפורמים, פליטים ועובדים זרים. בעבר פורסם הדוח בידי מרכז מוסאוא וארגונים ערבים ומשנה שעברה הוא עבר להפקה משותפת של המטה למאבק בגזענות שמאגד 26 ארגונים חברתיים הפועלים במגזרים שונים המדינה.
  • בעשר השנים האחרונות ועד השנה שעברה נהרגו 46 אזרחים ערבים על רקע גזעני, ורק בשני אירועים בהם היו מעורבים שוטרים הם הורשעו.
  • 28 אירועי אלימות של כוחות הביטחון נגד אזרחים ערבים נרשמו השנה, כמעט הכפלה לעומת השנה שעבר בה נרשמו 15 אירועים.
  • 68 אירועי גזענות מצד אזרחים יהודים כלפי אזרחים ערבים, כאשר חלק מאירועי הגזענות השנה הופנה בתוך הרחוב היהודי עצמו.
  • מהדוח עולה שחלה עלייה של 400% בדיווחים על אירועי גזענות ואפליה בין הקבוצות האתניות השונות בישראל. 110 אירועי גזענות ואפליה בין הקבוצות האתניות השונות בישראל תועדו ורובם טופלו באמצעות תביעות אזרחיות מצד ארגוני זכויות.
  • 87 מקרי אפלייה בשירותים על ידי מוסדות פרטיים וציבוריים ולפי מחברי הדוח הם אינם מהווים את כל האירועים. מחברי הדוח לא כללו אירועים אלה בריכוז הנתונים השנתי.
  • 73 אירועי פגיעה בלגיטימציה של הנהגת הציבור הערבי, לעומת 19 אירועים שנרשמו בשנה שעברה. הדה לגיטמציה עברה מהמנהיגות הפוליטית גם לארגוני החברה האזרחית.
  • 97 אירועי הסתה נגד אזרחים ערבים, לעומת 26 אירועים שנרשמו בשנה שעבר. השנה תועדו עוד כ 32 אירועי הסתה בתקשורת הרוסית, שחלקם נעשו נגד קבוצות אתניות אחרות, ואף נגד הנשיא "אובמה שקושר לאיסלאם".
  • הכנסת המשיכה לדון ב 24 הצעות חוק מפלות וגזעניות, בשנה האחרונה התווספו עוד 3 הצעות חוק לעומת השנה שעברה. בינתיים התקדמו תהליכי החקיקה במספר הצעות חוק וניתן לצפות שעד תחילת הפגרה בסוף מרץ 2011 יאושרו בקריאות סופיות מספר הצעות חוק.
  • 21 אירועי גזענות במגרשי כדורגל, שמהווים ירידה לעומת השנה שעברה. מחברי הדוח מייחסים את הירידה לצעדים שנוקטת ההתאחדות לכדורגל כדי לשמור על הקבוצות הישראליות בליגה האירופית שאוסרת אפלייה. עם זאת בית"ר ירושלים ממשיכה לרשום שיאים בגזענות.
  • 110 אירועי גזענות ואפליה בין הקבוצות האתניות השונות בישראל העלייה לה אנו עדים מהשנה החולפת מחזקת את הטענה כי הגזענות וביטוייה משתלמים פוליטית, שהרי אחרת הייתה התופעה מטופלת ונעקרת מן השורש. נראה כי נוח לממשלה לכוון את האפליה ואת הגזענות כלפי קבוצה זאת או אחרת, כל אחת בתורה לפי צרכי הנבחרים והונם הפוליטי.
  • 72 אירועי גזענות כנגד פליטים ומהגרי עבודה נרשמו השנה לעומת 11 שתועדו בשנה שעברה. מחברי הדוח מייחסים את העלייה להכרזות ראש הממשלה ושר הפנים נגד הפליטים.
  • גם בתחום הפגיעה ברגשות דת נרשמה עליה ותועדו 26 אירועים לעומת 9 בשנה שעברה.
  • הדוח כולל תיעוד שנעשה בידי הארגונים וקישור לקטעי עתונות שפירסמו את האירועים.
דוח הגזענות 2011 ממצאים עיקריים
דוח זה מתעד את הגזענות ממרץ 2010 ועד מרץ 2011 .
בתקופת הדוח נרשמו 552 אירועים, שסווגו כמעשים שבוצעו על רקע גזעני תועדו בדוח הגזענות לשנת 2011. מדובר בכמעט הכפלה באירועים לעומת השנה שעברה בה נרשמו 287 אירועים. האירועים תועדו בצורות שונות בדוח עצמו, ובידי הארגונים שחיברו את הדוח. לנוחיות הקורא נעשה קישור לקטעי עתונות שדיווחו על האירועים.
להלן פירוט האירועים לפי נושאים:
46 אזרחים ערבים שנהרגו מאז אוקטובר 2000 על רקע גזעני
משטרת ישראל נוהגת באזרח, במידה שהנו ערבי, כאילו היה אויב. זוהי לא מדיניות מוצהרת אלא מציאות יום יומית. ראייה לכך ניתן למצוא באכיפה ובאי אכיפה המופעלות באופן סלקטיווי, בהתאם ללאום, למוצא ולמקום המגורים. ביטחונו האישי של האזרח הערבי בישראל מופקר, רק בשל היותו ערבי.
בשנה החולפת קיבלנו משנה תוקף לטענה זאת, בהתעקשותה של המשטרה להגן על שוטר שהורשע בהריגת אזרח ערבי חשוד, מחמוד אבו סיני. גם כשהעונש שקיבל השוטר שחר מזרחי היה קל להחריד, מימנה המשטרה את הערעור לבית המשפט העליון על מנת להקל בעונשו של זה. בית המשפט העליון החמיר בענישה ואף הגיב באופן תקדימי להצהרות המשטרה והבהיר בתקשורת כי השוטרים אינם מעל החוק. למרות זאת, המשיכו ראשי המשטרה להביע תמיכתם בשוטר שהורשע בהריגה ואף פעלו להשגת חנינה עבורו.
כשנורה למוות אזרח ערבי נוסף, חפתן אבו אל-דבעת, חשוד, יצא המפכ"ל בהצהרה כי השוטר היורה יקבל גיבוי מלא מהמשטרה. עדי ראייה טענו שחפתן אבו אל-דבעת נורה למוות כשהוא שוכב כפות על הארץ. תגובת המשטרה והגיבוי שמעניק פיקוד המשטרה הופכת את ההוצאה להורג של חשוד לפעולה לגיטימית. גיבוי המפקדים ניתן טרם סיימה המחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים את חקירתה.
במקרה רציחתו של חוסאם רווידי, סירבה המשטרה למסור את גופתו למשפחה עד שאלה הסכימו לתנאים המוצבים למשפחה. המשטרה דרשה כי הלווייתו תיערך בשעות הליל ובנוכחות של לא יותר מ-30 איש. חוסאם רווידי נולד וגדל בירושלים המזרחית ולמרות זאת מנעה המשטרה את קבורתו שם, וגופתו נמסרה למשפחה במחסום קלנדיה.
תהליך אזרוח המחלקה לחקירות שוטרים היה ועודנו דרישה של ארגוני זכויות האדם. השיפור שחל בחקירת אירועי אלימות בהם היו מעורבים שוטרים הוא תוצאה של פעולה אזרחית שהביאה להרשעת שוטרים בהריגה, וגרמה להעמדה לדין של חשודים רבים באלימות גזענית. שיפור קל נרשם במחוז הצפוני, אך בתל אביב, ירושלים ובנגב עדיין לא נוצרה הרתעה באירועי אלימות שוטרים לא חוקית.
28 אירועי אלימות של כוחות הביטחון נגד אזרחים ערבים
כוחות הביטחון מאמצים ומיישמים פעילות אלימה שמבוססים על מיון גזעני של חשודים. הדבר בא לידי ביטוי, בין היתר, בהטרדת אזרחים תמימים ברחוב, בדיכוי הנהגת הציבור ובהפעלת כוח מופרז שלא לצורך.  דו"ח זה אינו כולל את אלימות כוחות הביטחון בשטחים הכבושים, אך אי אפשר להתעלם מפעילותה של יחידת "קורל" לאחרונה בהפגנה משותפת ליהודים ולערבים בשייח גראח שבירושלים המזרחית. מתוך אתר "סולידאריות שייח גראח": "יחידת קורל הוכנסה בינינו ובאחת ניתן להם האות לכסות את פניהם ולהפליא מכות במפגינים. גם המבוגרים שבין פעילינו ספגו מהלומות קשות. שלושה מבין משתתפי ההפגנה נעצרו והוחזקו כל סוף השבוע במעצר. בדיון לילי מאוחר השופטת שלו-גרטל דחתה את בקשות המשטרה לחלוטין. למראה תמונות השוטרים רעולי הפנים העירה השופטת כי המחזה נראה כמו איראן. יתרה מכך, לאחר שצפתה בתיעוד המצולם  קבעה שהמשטרה היא זו שהסלימה את האירוע ונהגה באלימות ללא סיבה כלפי המפגינים. העצורים שוחררו ללא כל תנאים מגבילים. אולם גם לאחר החלטות חוזרות ונשנות של בית המשפט נדמה שהמשטרה ממשיכה להתעלם מכך שגם היא כפופה לחוק במדינת ישראל".
אירועים דומים של שימוש במסתערבים נרשמו גם ביפו, ובאום אל פחם בעת הפגנות אנשי כך. המקרים המתועדים בדו"ח זה מהווים דוגאמות בלבד. בפועל, מוטרדים ומותקפים אזרחים ערבים מדי יום.
בדוח מתגלים אירועים נוספים בהם שוטרים משתמשים באלימות כלפי בני אדם שנבחרים על בסיס חזותם. מהדוח עולה שעוברי אורח שנראים פליטים, עובדים זרים, אתיופים ורוסים נדגמים בידי שוטרים לביצוע חיפושים פיזיים מיותרים.
86 אירועי גזענות מצד אזרחים יהודים כלפי אזרחים ערבים
האירועים שתועדו בדוח הועברו ברובם לידיעת המשטרה. בחלק מהמקרים החליטו הקורבנות לוותר מתוך תחושה כי המשטרה מסייעת ואף מגבה את התוקפים. אירועים חמורים נרשמו בצפת כאשר רכבים של סטודנטים נשרפו בעקבות הסתה גזענית. במספר מקרים הצליחו הקורבנות לאתר את התוקפים ולאחר הליך ארוך חלק מהתוקפים הורשעו. ברוב האירועים לא אותרו החשודים והם לא הורשעו.
כתוצאה מהפעילות הגזענית והאלימות מצטמצם מרחב הפעילות הפיזי והמעשי של האזרחים הערבים. שכונות, חופי ים, יישובים, רחובות, מרכזי בילוי הופכים לאזורים סגורים בפני ערבים מחשש לחייהם.
גופים פרטיים שנאסרת עליה האפלייה בתעסוקה ובמתן שירותים מצהירים מעל כל במה שהם "נקיים מערבים" עם זאת גופי אכיפת החוקים הן במשטרה והן במשרד התמ"ת אינם נוקטים צעדים משפטיים דרושים. עיריות שממהרות לאכוף חוקי עזר עירוניים מתעלמים מאיסור כניסה ופגיעה בערבים בידי מוסדות, רבנים ועסקים פרטיים שפועלים על רקע גזעני.
87 מקרי אפלייה בשירותים על ידי מוסדות פרטיים וציבוריים
המשך ישיר לאווירה הציבורית חברות ואף משרדי ממשלה מפלים את הציבור הערבי בהקצאת משאבים ובנגישות למשאבים הציבוריים. הממשלה, שביקשה להצטרף ל OECD , הטילה את האחריות על המגזר הפרטי היהודי והיא בעצמה ממשיכה לבצע מדיניות מפלה.
הקצאת קרקעות, הקצאת מכסות לייצור ביצים, הריסת בתים ופינוי כוחני מכפרים שהממשלה מסרבת להכיר הם רק חלק מהאירועים שנרשמו השנה.
דוחות שונים של ארגונים החברים בקואליציה מתפרסמים מדי שנה בתחום זה ועל כן בסיכום שערך המטה בדוח זה לא נכללו הממצאים מפרק זה. מבחינת המטה האפלייה על רקע לאומי פסולה ועל כן היא מתעדת את האירועים שדווחו למרות שהיא אינה כוללת אותם בסיכום הסופי של האירועים השנה.
73 אירועי פגיעה בלגיטימציה של הנהגת הציבור הערבי
פגיעה בהנהגה משמשת לרוב ככלי לדיכוי של ציבור בוחריה. די במבט חטוף בפרק המתעד נושא זה בכדי להבין את היקף המאמץ המושקע על מנת להקשות על עבודתם התקינה של הנהגת של הציבור הערבי ולשבש אותה. נבחרי הציבור הערבי עומדים מול האשמות חסרות שחר, חקירות, כתבי אישום ואיומים חוזרים ונשנים בדבר ה"לגיטימיות" של הנהגתם.
השנה התרחב מסע הדה לגיטמציה נגד הציבור הערבי והיא כוללת מתקפה חסרת תקדים על ארגוני החברה האזרחית הערבית. מתקפה זו לא נעשית בידי ארגונים יהודים אלא ישירות בידי שרים וחברי כנסת שאף חוקקו חוקים להגבלת תרומות ממדינות זרות לארגונים ערבים והם ממשיכים לפעול להקמת ועדות חקירה לארגוני החברה האזרחית.
מאמץ רב נוסף מושקע על מנת לטרפד התאגדות בחברה הערבית. פעילויות תרבות, חברה, קהילה ובוודאי מחאה מתאפשרות ללא הטרדות ו/או חקירות, רק כשאין "סכנה". לעומת זאת פעילות הסתה ישירה ביישובים ערבים מקבלת משאבים רבים ומתאפשרת בחסות אלפי שוטרים.
97 אירועי הסתה נגד אזרחים ערבים
בעוד מנהיגים מהציבור הערבי נעצרים, נחקרים, מוטרדים ואף נשלחים לרצות מאסר בפועל באשמת "הסתה", זוכים רבנים לגיבוי ממסדי מלא גם כאשר קוראים הם בגלוי לפגיעה ישירה בציבור הערבי.
צריך היה לפנות לבג"ץ על מנת שיוגש כתב אישום כנגד דברי ההסתה של שמואל אליהו המשמש כרבה של העיר צפת. מחבר ספר הלימוד להלכות גויים בו בין היתר מופיעים גם היתרים להריגה ותומכיו, סירבו להגיע לחקירה בדבר "הסתה" וחבריהם גינו מכל וכל את העובדה שמעמידים את "התורה" לדין וכשהמשטרה הוציאה צווי מעצר, גרר הדבר שורה של גינויים.
אין צורך בפרשנות מתוחכמת של דברי ההסתה כנגד הציבור הערבי, שכן הדברים לא נאמרים ברמיזה ולא כבדרך אגב; ההסתה גלויה, פרועה ובוטה. למרות זאת, מערכת אכיפת החוק מאמצת את דרכי הממשלה, לא פועלת די ומאפשרת לנבחרי עם, אנשי דת ואנשי ציבור יהודים לעמוד מעל לחוק.
32 אירועי הסתה בתקשורת הרוסית:
הסתה משרתת נאמנה אינטרסים פוליטיים, ומבקשי ההון הפוליטי בהחלט עושים בה שימוש נאות. השנה לראשונה נעשה מעקב מערכתי אחר ההסתה שנעשית בתקשורת הרוסית. בשנה שעברה נחקר כתב ועורך באחד העתונים שפירסם דברי הסתה. מיותר לציין שלא הוגש נגדו כתב אישום למרות חומרת הדברים שפורסמו.
חלק גדול מהאירועים שתועדו השנה פורסמו בתחנת רדיו רק"ע שפועלת מטעם רשות השידור ומקבלת מימון ציבורי. חלק נוסף מהאירועים פורסמו בערוץ 9 שפועל ברשיון מטעם מועצת הכבלים והלווין. שני הגופים אינם אוכפים את החוק ואת כללי האתיקה העיתונאית בהקפדה שהם עושים זאת כאשר מדובר בדברי הסתה וגזענות כלפי יהודים בערוצים אחרים.
24 הצעות חוק מפלות וגזעניות
רוב הצעות החוק המפלות והגזעניות שהוגשו לשולחן הכנסת, נועדו להצר את צעדיו של האזרח הערבי, לצמצם את חירותו האישית, למנוע את זכות הבחירה שלו באזור מגורים כמו גם את בחירותו הזוגיות ועוד.
תחילה מושמעים דברי ההסתה, הדמגוגיה וההפחדה, לאחריהם מגיעים דברי השכנוע העצמי, הוצאת דברים מהקשרם, העברת מידע מוטעה לציבור, ועל רקע כל אלה מגיעה הצעת החוק להגנה מפני הסכנה ומתקבלת לכל הפחות בשתיקה, אם לא בהסכמה גורפת.
בעבר, להיות גזעני ו/או מפלה נחשב בושה, הוצעו חוקים מפלים וגזעניים אבל הם הוצגו עטופים בתירוצים ובהסברים גם אם מופרכים. בעבר היה רחשו בכנסת כבוד לאזרח וחששו מדעתו, כך שרק בחדרי חדרים אפשר היה לשמוע את המטרה העיקרית של החוק שהיא להקשות על האזרח הערבי, או לפחות לא להקל עליו.
כיום דבר כבר לא משמש כבלם ובוודאי שאין בושה להיות גזען, ולהצהיר בגלוי שהחוק נועד להגן על המדינה מפני אזרחיה.
21 אירועי גזענות במגרשי כדורגל
ניתוח הנתונים שאוספים המשקיפים מטעמה של הקרן החדשה לישראל במגרשי כדורגל, ניתן לראות כיצד אכיפה משפיעה ומצמצמת את תופעת הגזענות במגרשי הכדורגל, אלא שזו לא נעשית במידה מספקת ולא בעקביות.
התאחדות הכדורגל, וארגוני הספורט והקבוצות לא עושות די על מנת שקהל האוהדים יוכל ליהנות מאווירת הספורט בעת משחקי הכדורגל וסביבה מאיימת וגזענית ממשיכה להתקיים במגרשי הספורט, בניגוד להנחיות החד משמעיות של ההתאחדות האירופית לכדורגל.
אילו במקום אחר בעולם היתה קבוצת כדורגל מצהירה כי היא לעולם לא תיקח שחקן יהודי על מנת שלא לפגוע ברגשות אוהדיה או אילו היה קהל שקורא בגנות היהדות והיהודים בכל פעם ששחקן יהודי עולה למגרש, לא ניתן היה לתרץ זאת בשום צורה שהיא, אלא להכיר בכך שמדובר באנטישמיות חמורה ומסוכנת.
110 אירועי גזענות ואפליה בין הקבוצות האתניות השונות בישראל
העלייה לה אנו עדים מהשנה החולפת מחזקת את הטענה כי הגזענות וביטוייה משתלמים פוליטית, שהרי אחרת הייתה התופעה מטופלת ונעקרת מן השורש. נראה כי נוח לממשלה לכוון את האפליה ואת הגזענות כלפי קבוצה זאת או אחרת, כל אחת בתורה לפי צרכי הנבחרים והונם הפוליטי.
בישראל כיום, לא רק שמאפשרים, אלא מעודדים ומסיתים לגזענות מעל כל בימה אפשרית. אנו רואים קשר ישיר בין עלייה במקרי הגזענות כלפי הציבור הערבי ובין עלייה במקרי הגזענות כלפי קבוצות נוספות. קהל מוסת לא עוצר במדרג יחיד שמכוונים אותו אליו.
נניח שלכהניסטים ולרבנים יהיה "יום אחד ללא ערבים" במדינת ישראל, האם זה באמת מה שיציל את החברה הישראלית לשיטתם? למעשה, צריך להעלים באותו היום גם את המהגרים מחבר העמים ומאתיופיה, את מהגרי העבודה, את הפליטים, את היהודים שמוצאם ממדינות צפון אפריקה ואת כל אלה שמוצאם אינו אירופה כמו גם את הנכים, ההומואים, הקשישים והחולים. אם נתעקש על רזולוציות נוספות, נגיע גם להפרדה בין המינים, ולאיסור על הבאת ילדים ללא נישואין.
72 אירועי גזענות כנגד פליטים ומהגרי עבודה
כשהכריז ראש הממשלה כי הפליטים מסכנים את צביונה של המדינה, העניקו דבריו זריקת מרץ למרתון הסתה למרחקים ארוכים שמובילים שר הפנים אלי ישי ואף ראש עיריית אילת מאיר הלוי. ה"אישור" לכך שהפליטים הם סכנה, הפך אותם למטרה ציבורית.
אותו דפוס פעולה מוכר, חוזר על עצמו: הסתה, הפגנות, פגיעה פיזית. כמו אימצה לה הממשלה את האלימות כדרך התמודדות עם אתגרים בסיסיים בניהול אוכלוסייה. במידה שהממשלה אינה רוצה לאמץ את האלימות כמנגנון מרכזי, ו הדבר נראה כך אך בטעות, היא מחויבת לעצור את ההסתה לאלתר.
מלבד ארגוני זכויות אדם וארגוני סיוע הומניטארי, אין לאוכלוסיית הפליטים ולאוכלוסיית מהגרי העבודה מוסד כלשהו הדואג לצרכיהם ומוודא שזכויותיהן נשמרות.
ניסיונה של הממשלה להעביר במחטף את חוק "העבדות" בתוך חוק ההסדרים, משטרת ההגירה שמתגאה על חלוקת שקית ממתקים לכל "מגורש מרצון", מחנה המעצר לילדים המקושט בדמותו של פו הדב, ניצול מחפיר בעבודה והסתה בלתי פוסקת הם רק חלקיק מהעוולות שחווים האנשים הללו, החיים איתנו באותה חברה.
26 אירועי פגיעה ברגשות דת
רבנים התנגדו להקמתו של חדר תפילה למוסלמים בבית החולים פורייה שבצפון, בסרט לבר מצווה הוקרן פיצוץ של הר הבית,  בפעולות "תג מחיר"  ריססו עבריינים לאומנים אמירות פוגעניות על מסגד בכפר בדואי בגליל התחתון ובאתר תיירות בסמוך לאתר המקודש לדרוזים ועוד.
ממדינה בה הדת מחוברת לשלטון מצופה לגלות רגישות יתירה לדתות האחרות בתחומה. בפועל קיימים אפליה בתקציבים, קושי באפשרות למימוש האמונה ומניעת אישורי בנייה לבתי תפילה.
ההסתה של הרבנים כנגד הציבור הערבי וכנגד ציבור הפליטים ומהגרי העבודה, כביכול בשם הדת היהודית, מחזקת את האפליה בשטח ומעודדת את הפגיעה באלה שאינם יהודים.
השוואת הנתונים בין השנים 2008, 2009 , 2010 ו 2011
גילויי הגזענות
2008
2009
2010
2011
הסתה נגד אזרחים ערבים
27
29
26
97
הסתה וגזענות בתקשורת בשפה הרוסית*
32
פגיעה בחופש הפעולה הפוליטי של מנהיגות הציבור הערבי
27
23
19
73
אזרחים ערבים נהרגו על רקע גזעני בעשור החולף **
41*
42*
45*
46*
תקיפת אזרחים ערבים בידי כוחות הבטחון
6
17
15
28
אירועי גזענות מצד אזרחים יהודים כלפי אזרחים ערבים
16
70
91
68
הצעות חוק גזעניות ומפלות
11
12
21
24
אירועי פגיעה ברגשות דת
8
9
9
26
אפליה בשירותים על ידי מוסדות פרטיים וציבוריים
36
(לא נכלל בספירה הכללית)
87
(לא נכלל בספירה הכללית
גזענות ואפליה בין קבוצות אתניות יהודיות שונות בישראל
14 כולל מהגרי עבודה
14
27
110
פגיעה בפליטים ומהגרי עבודה
10
11
72
אירועי גזענות במגרשי כדורגל **
39***
65****
21 *****
סה"כ
109
224
287
552
* לא נבדק בשנים הקודמות
**מספר ההרוגים מאז אוקטובר 2000, לא כולל אירועים במזרח ירושלים.
***עד המחזור ה19.
****עד המחזור ה15.
***** הספירה אינה כוללת את כל המחזורים עד למועד פרסום הדוח

http://www.fightracism.org/Article.asp?aid=79

 

לדוח המלא

 


נכנס לספר החוקים: תיאסר האפליה בכניסה למקומות ציבוריים, לרבות "ייבוש בתור"

1 באפריל 2011

 

סופית: עבר במליאה פה אחד בקריאה שניה ושלישית ונכנס לספר החוקים:

חוק של חברי הכנסת שלי יחימוביץ' (עבודה) ושלמה מולה (קדימה)


תיאסר כליל אפליה בכניסה למקומות ציבוריים (מועדונים, בריכות שחייה וכו') לרבות "ייבוש בתור"

החוק (הצעת חוק איסור אפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ומקומות ציבוריים – (תיקון מס' 2) (חזקת הפליה), התש"ע)-2010 משלים את חוק איסור האפליה וסותם פירצה משמעותית ביותר שאפשרה שלא לאכוף את החוק הקיים: במקום לומר לבאים כי הכניסה נמנעת מהם, נהגו המאבטחים להורות להם "לחכות בצד" מסיבות שונות, עד שהבאים היו מתייאשים ועוזבים את המקום. יצויין כי נציגי המשטרה והמשרד לביטחון פנים שללו השבוע בועדת כלכלה בתוקף את טענות בעלי המועדונים, כאילו איסור סלקציה יפגע בביטחון במועדונים, והבהירו כי אין קשר בין שיקולי ביטחון ובין סלקציה.
הצעת החוק של יחימוביץ' ומולה, אשר גובשה בידי האגודה לזכויות האזרח, התקבלה לפני זמן קצר במליאה, פה אחד. קודם לכן אושרה השבוע בועדת כלכלה. הצעת החוק לא קבלה את הסכמת הממשלה הקודמת, והיוזמים שבו והגישו אותה בכנסת זאת והפעם זכו לתמיכת הממשלה. בעלי המועדונים ניהלו נגד הצעת החוק קמפיין מתמשך בסיוע לוביסטים.
התיקון לחוק קובע שגם קביעת תנאים שאינם רלוונטיים היא הפליה אסורה, וגם עיכוב בהכנסת מבקר למועדון (ולא רק מניעת כניסתו לחלוטין). כדי להקל על מבקרים שנפגעו מהפליה ומעוניינים לתבוע את הצד המפלה, נטל ההוכחה להוכחת אי ההפליה עוברת לנתבע – בשונה מהמצב כיום בו מי שהופלה הוא שצריך להוכיח את הפלייתו.
התמיכה בחוק הושגה גם בזכות פעילותם הנמרצת של מוטי וודג'ה ואריה שוורץ, שני חברים, רואי חשבון במקצועם, אחד מהם ממוצא אתיופי, אשר נרתמו למאבק אחרי שבאו יחד למועדון ה"גלינה", שם נאסרה הכניסה על מוטי שעה שאריה הורשה להיכנס.
ח"כ יחימוביץ': "התופעה הגזענית של סלקציה בפתח מקומות בידור אשר בסופה נותרים כהי עור בחוץ ובהירי עור נכנסים בקלות פנימה – היא לא תופעה שמדינה דמוקרטית ושוויונית יכולה לאפשר, והחוק הזה בא למגרה. ההתגייסות הנחושה של מוטי ושל אריה, שחוו על בשרם את הגזענות הזאת – השפיעה על השרים והביאה לתמיכה המבורכת בחוק".
ח"כ מולה: "אני מברך על אישור סופי של חוק חשוב זה. הכנסת אמרה היום 'לא לגזענות!'. לצערנו מדובר בחלק מהשגרה הכואבת של עולים חדשים, מזרחיים, ערבים ועוד. הממשלה והכנסת הוכיחו היום כי גזענות אינה מקובלת וכי מציאותם הקשה של מגזרים שונים בישראל הינו נושא חוצה מפלגות. נוצרה נורמה שבה אם מגיעים למקום בילוי מסוים בני קהילת יוצאי אתיופיה, 'סלקטור' מעמיד אותם בצד ומבקש מהם להמתין, בעוד אחרים נכנסים לפניהם. תקוותם של רבים היא שהאורחים הממתינים יתייאשו ויחזרו לביתם. יש לשים קץ לתופעות הסלקציה הפסולה במועדונים ובמקומות בילוי ולפגיעה ולהשפלה הקשה של הבאים לבלות במועדונים. לא ייתכן שבמדינת ישראל ינהגו בגזענות באופן כה גלוי ורווח". מולה הוסיף ואמר, כי "אין בתיקון המוצע כדי למנוע כניסתם של גורמים שליליים למועדנים, אלא אך ורק למנוע סלקציה אסורה שמניעיה אינם ראויים".

http://www.shelly.org.il/node/4867


%d בלוגרים אהבו את זה: