התקבלת-עד שמגלים שאתה ערבי- על דעות קדומות וגזענות
25 במרץ 2012התקבלת – עד שמגלים שאתה ערבי
הם השקיעו, למדו שנים באוניברסיטה, אבל אלפי אקדמאים פשוט לא מצליחים למצוא עבודה במקצוע שלמדו בגלל סיבה אחת – מפני שהם ערבים. המדינה מנסה לעזור, יש חוקים נגד אפליה, אבל יש משהו גדול יותר כנראה. העימות הבלתי נגמר עם הפלסטינים, הדעות הקדומות וגם סתם פחד מהאחר וגזענות – משאירים אותם מחוץ למעגל העבודה
על הקיר בביתו של איימן שחאדה תלויות בגאון הדיפלומות. תואר שני בעבודה סוציאלית, אותות, קורסים והכשרות – הרבה ולא כלום. לאחרונה נוספה לאוסף דיפלומה חדשה: רישיון לנהוג במונית. זאת אולי הדיפלומה ששחאדה הכי פחות גאה בה, אבל היא היחידה שמאפשרת לו בינתיים לפרנס את משפחתו. "זה מאוד מתסכל", הוא אומר. "זה מאוד משפיל, זה מאוד מעליב. זה לא פשוט בכלל וזה… מזכיר לך כל פעם מחדש שאתה לא עובד במקצוע העיקרי שלך, ושאתה ככה עובד על… אולי תפקיד שאול, זמן שאול"
גם לסוניה ג'לולי, עורכת דין במקצועה, יש בעיה דומה. היא אמנם מועסקת במשרד המשפטים, אבל בתור מזכירה. "יש מודעות ששולחים אליי ממאגר העוזרים המשפטיים, ואפילו לא קיבלתי אפילו פנייה אחת לריאיון מול שופט", היא אומרת. "בריאיון בעצם מגלים שמדובר בערבייה מוסלמית, ונסוגים…
או שהמשרה הופכת ללא רלוונטית, או שהם לא חוזרים ומתעלמים".
אחמד ג'ברין, מהנדס חשמל ואלקטרוניקה, חולם על עבודה בהייטק, ובינתיים מרצה בקורסי ערב
להנדסאים. "יש כמה בוגרים שסיימו איתי בממוצעים נמוכים ממני, אפילו 60, 65, והתקבלו אחרי כמה חודשים. אני סיימתי בממוצע 88, בהצטיינות, ואפילו לא קראו לי לראיון עבודה.
שלא נטעה, זה לא סיפורם הפרטי של איימן, אחמד וסוניה – זוהי תופעה מייצגת. אוכלוסיית האקדמאים הערבים מונה 90 אלף איש, אך 13% מהם מובטלים – יותר מכפול מאשר אצל האקדמאים היהודים, שם עומד אחוז המובטלים על 7%. רבים מהמועסקים כלל לא עובדים בעבודה המתאימה לכישוריהם. וכך, הסיכוי של אקדמאי ערבי למצוא עבודה מתאימה היא חמישית מסיכויו של אקדמאי יהודי. שכרו של אקדמאי ערבי נמוך ב-35% מעמיתו היהודי.
הפערים בכל המדדים רק הולכים וגדלים כשמדובר בנשים. "כשאתה ערבי – זה קשה", מסבירה סוניה. "כשאתה אישה ערבייה ועם כיסוי ראש ודתייה וכל מיני… אז זה עוד יותר קשה. זה רק מעלה את הרף של הקושי. עורכת הדין סוניה ג'לולי ממשיכה בחיפושי העבודה. היא כבר למדה איך לשלוח קורות חיים, כדי שלפחות יזמינו אותה לריאיון. "היה מקרה לפני תקופה שאותו גוף, מספר מחוזות, אותם קורות חיים, אותן המלצות, שלחתי לשלושתם – ורק מחוז אחד זימן אותי לריאיון", היא מספרת. "אותו מחוז, התברר לי אחרי שבדקתי את הניירת, שדווקא לאותו מחוז נשמט הצילום של רישיון עריכת הדין שלי – שבו התמונה שלי מופיעה, כמובן".
והיו מעסיקים שהציעו לה בנימוס להסיר את המטפחת. זה לא אנחנו, אמרו לה, אלא הלקוחות שעלולים להירתע.
שבע שנים שולח אחמד ג'ברין קורות חיים לאין-ספור חברות הייטק. הוא מעולם לא זומן אפילו לריאיון. עד השבוע, כשערך למעננו את הניסוי הבא. "רק שיניתי את המסגרת, ורק שם. הכל אותו דבר, שיניתי רק את השם", הוא מספר – וכך לראשונה בחייו, מעסיק פנה אליו. לא ממש אליו, אל הזהות הבדויה שאימץ, אל אבי כהן. "בהתחלה אני שלחתי עבור אחמד ג'ברין. אין תשובה. לא קיבלתי תשובה בכלל. אחר כך אני שלחתי בשם אבי כהן, שם בדוי. ככה, השארתי הכול אותו דבר, רק השם. למחרת בשמונה קיבלתי תשובה: שלום אבי, יש לנו משרה עבורך אם זה רלוונטי". לא המשכנו את הניסוי, אבל סביר להניח שהשמחה על הזימון לריאיון הייתה גם מסתיימת שם, כשזהותו האמיתית של "אבי כהן" הייתה נחשפת.
"אין המון מעסיקים שמכירים את החברה הערבית, והם מעדיפים להעסיק מישהו שהם מכירים, והם לא צריכים את כאב הראש הזה, להעסיק מישהו שהם לא מכירים, מתרבות אחרת, איך זה יסתדר, מה העובדים יאמרו, ובסוף מעניינת אותם השורה התחתונה – שורת הרווחיות", מסבירה יעל קאהן-שרון, מנכ"לית עמותת "קו משווה". "אני כן יכולה לומר שכשמעסיקים אקדמאי ערבי, ורואים שהוא על הכיפאק, והוא מצוין והוא תורם לעסק,לאט-לאט הסטיגמות והדעות הקדומות יורדות".
לא פשוט להיות מובטל, עוד יותר קשה להיות מועסק בעבודה שאינה הולמת את כישוריך, ולשמוע שוב ושוב בראיונות עבודה תירוצים כמו אבל, אתם חייבים להבין, זה לא אתה, זה אנחנו… ובאמת הבעיה היא איתנו. חברה שרואה עצמה מתקדמת ונאורה עם חוקי שוויון הזדמנויות בעבודה, אבל עמוק בפנים עמוסה בדעות קדומות – וגם בלא מעט גזענות.
לצפייה בכתבה בערוץ 2 בחדשות סוף השבוע- לחצו כאן
דפי זהב מקטלגים עסקים שלא מעסיקים ערבים בקטגוריית "עבודה עברית" – אפליה על רקע גזעני
25 במאי 2011דוח הגזענות 2011 -הוכפלו אירועי הגזענות בישראל בשנה האחרונה 552 לעומת 287 שנרשמו בשנה עברה
4 באפריל 2011

-
בעשר השנים האחרונות ועד השנה שעברה נהרגו 46 אזרחים ערבים על רקע גזעני, ורק בשני אירועים בהם היו מעורבים שוטרים הם הורשעו.
-
28 אירועי אלימות של כוחות הביטחון נגד אזרחים ערבים נרשמו השנה, כמעט הכפלה לעומת השנה שעבר בה נרשמו 15 אירועים.
-
68 אירועי גזענות מצד אזרחים יהודים כלפי אזרחים ערבים, כאשר חלק מאירועי הגזענות השנה הופנה בתוך הרחוב היהודי עצמו.
-
מהדוח עולה שחלה עלייה של 400% בדיווחים על אירועי גזענות ואפליה בין הקבוצות האתניות השונות בישראל. 110 אירועי גזענות ואפליה בין הקבוצות האתניות השונות בישראל תועדו ורובם טופלו באמצעות תביעות אזרחיות מצד ארגוני זכויות.
-
87 מקרי אפלייה בשירותים על ידי מוסדות פרטיים וציבוריים ולפי מחברי הדוח הם אינם מהווים את כל האירועים. מחברי הדוח לא כללו אירועים אלה בריכוז הנתונים השנתי.
-
73 אירועי פגיעה בלגיטימציה של הנהגת הציבור הערבי, לעומת 19 אירועים שנרשמו בשנה שעברה. הדה לגיטמציה עברה מהמנהיגות הפוליטית גם לארגוני החברה האזרחית.
-
97 אירועי הסתה נגד אזרחים ערבים, לעומת 26 אירועים שנרשמו בשנה שעבר. השנה תועדו עוד כ 32 אירועי הסתה בתקשורת הרוסית, שחלקם נעשו נגד קבוצות אתניות אחרות, ואף נגד הנשיא "אובמה שקושר לאיסלאם".
-
הכנסת המשיכה לדון ב 24 הצעות חוק מפלות וגזעניות, בשנה האחרונה התווספו עוד 3 הצעות חוק לעומת השנה שעברה. בינתיים התקדמו תהליכי החקיקה במספר הצעות חוק וניתן לצפות שעד תחילת הפגרה בסוף מרץ 2011 יאושרו בקריאות סופיות מספר הצעות חוק.
-
21 אירועי גזענות במגרשי כדורגל, שמהווים ירידה לעומת השנה שעברה. מחברי הדוח מייחסים את הירידה לצעדים שנוקטת ההתאחדות לכדורגל כדי לשמור על הקבוצות הישראליות בליגה האירופית שאוסרת אפלייה. עם זאת בית"ר ירושלים ממשיכה לרשום שיאים בגזענות.
-
110 אירועי גזענות ואפליה בין הקבוצות האתניות השונות בישראל העלייה לה אנו עדים מהשנה החולפת מחזקת את הטענה כי הגזענות וביטוייה משתלמים פוליטית, שהרי אחרת הייתה התופעה מטופלת ונעקרת מן השורש. נראה כי נוח לממשלה לכוון את האפליה ואת הגזענות כלפי קבוצה זאת או אחרת, כל אחת בתורה לפי צרכי הנבחרים והונם הפוליטי.
-
72 אירועי גזענות כנגד פליטים ומהגרי עבודה נרשמו השנה לעומת 11 שתועדו בשנה שעברה. מחברי הדוח מייחסים את העלייה להכרזות ראש הממשלה ושר הפנים נגד הפליטים.
-
גם בתחום הפגיעה ברגשות דת נרשמה עליה ותועדו 26 אירועים לעומת 9 בשנה שעברה.
-
הדוח כולל תיעוד שנעשה בידי הארגונים וקישור לקטעי עתונות שפירסמו את האירועים.
צריך היה לפנות לבג"ץ על מנת שיוגש כתב אישום כנגד דברי ההסתה של שמואל אליהו המשמש כרבה של העיר צפת. מחבר ספר הלימוד להלכות גויים בו בין היתר מופיעים גם היתרים להריגה ותומכיו, סירבו להגיע לחקירה בדבר "הסתה" וחבריהם גינו מכל וכל את העובדה שמעמידים את "התורה" לדין וכשהמשטרה הוציאה צווי מעצר, גרר הדבר שורה של גינויים.
גילויי הגזענות
|
2008
|
2009
|
2010
|
2011
|
הסתה נגד אזרחים ערבים
|
27
|
29
|
26
|
97
|
הסתה וגזענות בתקשורת בשפה הרוסית*
|
|
|
|
32
|
פגיעה בחופש הפעולה הפוליטי של מנהיגות הציבור הערבי
|
27
|
23
|
19
|
73
|
אזרחים ערבים נהרגו על רקע גזעני בעשור החולף **
|
41*
|
42*
|
45*
|
46*
|
תקיפת אזרחים ערבים בידי כוחות הבטחון
|
6
|
17
|
15
|
28
|
אירועי גזענות מצד אזרחים יהודים כלפי אזרחים ערבים
|
16
|
70
|
91
|
68
|
הצעות חוק גזעניות ומפלות
|
11
|
12
|
21
|
24
|
אירועי פגיעה ברגשות דת
|
8
|
9
|
9
|
26
|
אפליה בשירותים על ידי מוסדות פרטיים וציבוריים
|
|
|
36
(לא נכלל בספירה הכללית)
|
87
(לא נכלל בספירה הכללית
|
גזענות ואפליה בין קבוצות אתניות יהודיות שונות בישראל
|
14 כולל מהגרי עבודה
|
14
|
27
|
110
|
פגיעה בפליטים ומהגרי עבודה
|
|
10
|
11
|
72
|
אירועי גזענות במגרשי כדורגל **
|
|
39***
|
65****
|
21 *****
|
סה"כ
|
109
|
224
|
287
|
552
|
http://www.fightracism.org/Article.asp?aid=79
נכנס לספר החוקים: תיאסר האפליה בכניסה למקומות ציבוריים, לרבות "ייבוש בתור"
1 באפריל 2011
סופית: עבר במליאה פה אחד בקריאה שניה ושלישית ונכנס לספר החוקים:
חוק של חברי הכנסת שלי יחימוביץ' (עבודה) ושלמה מולה (קדימה)
תיאסר כליל אפליה בכניסה למקומות ציבוריים (מועדונים, בריכות שחייה וכו') לרבות "ייבוש בתור"
החוק (הצעת חוק איסור אפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ומקומות ציבוריים – (תיקון מס' 2) (חזקת הפליה), התש"ע)-2010 משלים את חוק איסור האפליה וסותם פירצה משמעותית ביותר שאפשרה שלא לאכוף את החוק הקיים: במקום לומר לבאים כי הכניסה נמנעת מהם, נהגו המאבטחים להורות להם "לחכות בצד" מסיבות שונות, עד שהבאים היו מתייאשים ועוזבים את המקום. יצויין כי נציגי המשטרה והמשרד לביטחון פנים שללו השבוע בועדת כלכלה בתוקף את טענות בעלי המועדונים, כאילו איסור סלקציה יפגע בביטחון במועדונים, והבהירו כי אין קשר בין שיקולי ביטחון ובין סלקציה.
הצעת החוק של יחימוביץ' ומולה, אשר גובשה בידי האגודה לזכויות האזרח, התקבלה לפני זמן קצר במליאה, פה אחד. קודם לכן אושרה השבוע בועדת כלכלה. הצעת החוק לא קבלה את הסכמת הממשלה הקודמת, והיוזמים שבו והגישו אותה בכנסת זאת והפעם זכו לתמיכת הממשלה. בעלי המועדונים ניהלו נגד הצעת החוק קמפיין מתמשך בסיוע לוביסטים.
התיקון לחוק קובע שגם קביעת תנאים שאינם רלוונטיים היא הפליה אסורה, וגם עיכוב בהכנסת מבקר למועדון (ולא רק מניעת כניסתו לחלוטין). כדי להקל על מבקרים שנפגעו מהפליה ומעוניינים לתבוע את הצד המפלה, נטל ההוכחה להוכחת אי ההפליה עוברת לנתבע – בשונה מהמצב כיום בו מי שהופלה הוא שצריך להוכיח את הפלייתו.
התמיכה בחוק הושגה גם בזכות פעילותם הנמרצת של מוטי וודג'ה ואריה שוורץ, שני חברים, רואי חשבון במקצועם, אחד מהם ממוצא אתיופי, אשר נרתמו למאבק אחרי שבאו יחד למועדון ה"גלינה", שם נאסרה הכניסה על מוטי שעה שאריה הורשה להיכנס.
ח"כ יחימוביץ': "התופעה הגזענית של סלקציה בפתח מקומות בידור אשר בסופה נותרים כהי עור בחוץ ובהירי עור נכנסים בקלות פנימה – היא לא תופעה שמדינה דמוקרטית ושוויונית יכולה לאפשר, והחוק הזה בא למגרה. ההתגייסות הנחושה של מוטי ושל אריה, שחוו על בשרם את הגזענות הזאת – השפיעה על השרים והביאה לתמיכה המבורכת בחוק".
ח"כ מולה: "אני מברך על אישור סופי של חוק חשוב זה. הכנסת אמרה היום 'לא לגזענות!'. לצערנו מדובר בחלק מהשגרה הכואבת של עולים חדשים, מזרחיים, ערבים ועוד. הממשלה והכנסת הוכיחו היום כי גזענות אינה מקובלת וכי מציאותם הקשה של מגזרים שונים בישראל הינו נושא חוצה מפלגות. נוצרה נורמה שבה אם מגיעים למקום בילוי מסוים בני קהילת יוצאי אתיופיה, 'סלקטור' מעמיד אותם בצד ומבקש מהם להמתין, בעוד אחרים נכנסים לפניהם. תקוותם של רבים היא שהאורחים הממתינים יתייאשו ויחזרו לביתם. יש לשים קץ לתופעות הסלקציה הפסולה במועדונים ובמקומות בילוי ולפגיעה ולהשפלה הקשה של הבאים לבלות במועדונים. לא ייתכן שבמדינת ישראל ינהגו בגזענות באופן כה גלוי ורווח". מולה הוסיף ואמר, כי "אין בתיקון המוצע כדי למנוע כניסתם של גורמים שליליים למועדנים, אלא אך ורק למנוע סלקציה אסורה שמניעיה אינם ראויים".