מכתב תגובה שנכתב ע"י חבר תנועת דרור ישראל לכתבה בידיעות אחרונות על דב ליאור.

שלום רב,

בעמוד השני במוספכם "24 שעות" פרסמתם ביום רביעי 29.6.11 פולמוס בין יקיר אלקריב לבני קצובר סביב השאלה "האם צריך היה לעצור את הרב דב ליאור?". קראתי את דברי השניים, אולם למגינת לבי מצאתי את טיעוניו של אלקריב לחיוב המעצר כחלקיים וחסרי הבנה במידה מה. אי לכך מצאתי לנכון לשטוח בפניכם את עמדתי כלפי הדברים, שאותה אני מקווה כי תוכלו לפרסם במדור התגובות:

אלקריב כותב: "דתיים, ברובם, מאמינים במלאכים, בסיטרה אחרה, בביאת המשיח, בתחיית המתים ובעצם במה לא? זו כנראה הסיבה שההיתקלויות שלהם במציאות "המציאותית" נוטות להיות כה מכאיבות. מסקנתו לפיכך היא כי "כחילוני, אם למדתי משהו מהפרשה, הוא כמה דל כוחה של התורה כשהיא נדרשת לספק פתרונות ממשיים למצבים אמיתיים".

זוהי שגיאה חמורה – היהדות שלנו מעולם לא היתה דבר אחד, משנה סדורה שלא זעה ולא נעה כהוא זה מול תמורות הזמן וצו השעה, נהפוך הוא הנכון: היהדות התעצבה והשתנתה תדיר בעת הצורך ומתוך דיאלוג מתמיד עם המציאות והאתגרים החדשים שהיא מזמנת. היצירה הספרותית-רעיונית הגדולה ביותר ביהדות, התלמוד, מורכבת רובה ככולה מדיונים ו-ויכוחים בין דעות שונות סביב עניינים רבים מתחום המציאות "המציאותית", שממנה, לדעתו של אלקריב נמנע הציבור הדתי. ובתוך דיונים שכאלה אנו מוצאים בכתובים את עקרון שוויון ערך האדם בציווי "כל המאבד נפש אחת, מעלים עליו כאילו איבד עולם ומלואו" (מסכת סנהדרין. ד,ה) הנסמך גם על הקביעה המקראית כי "בצלם אלוהים ברא אותם" (את כל בני האדם, וללא הבחנות – כך בכתוב), "הלא אב אחד לכולנו, הלא אל אחד בראנו" ו"חוקה אחת ומשפט אחד יהיה לכם ולגר הגר אתכם". עקרון זה, שהוא מיסודותיה המהותיים של היהדות, הוא בדיוק מה שהרב דב ליאור והציבור הקרוב לו מבקשים לחסל ולעוות. הספר "תורת המלך", עליו הסכים ליאור, הוא ספר הלכות והנחיות להריגת גויים – כולל חפים מפשע, כולל תינוקות! הספר הזה, כותביו ומסכימיו מבקשים לערער ולעוות את אחד מיסודותיה של היהדות ובשם כך יצאו להסתה פרועה ואלימה – זאת הסיבה שהרב ליאור זומן לחקירה ומשלא התייצב לאחר חודשים ארוכים עשו מוסדות מדינת היהודים בדיוק את מה שיש לעשות במדינה יהודית ואנושית – "וּבִעַרְתָּ הָרָע, מִקִּרְבֶּךָ" (דברים, י"ג, ו').

שוגה אלקריב גם בכריכתו את כל הציבור הדתי ורעיונותיו כמקשה אחת: הרב ליאור, יוצא מרכז הרב הקוק ומממשיכי המשנה הרעיונית של הרצי"ה (הרב צבי יהודה קוק) והרב חרל"פ נסמך על גישה אחרת לגמרי, גזענית ואלימה: "עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן, וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב" (במדבר, כ"ג, ט'). גישה זאת אינה מייצגת את רוב הציבור הדתי ואף לא את רוב הציונות הדתית.

לפיכך בבואנו להתייחס לאירועים הנדונים, עלינו לדעת לסמן את המחנה הקיצוני המבקש ליישם גישות גזעניות ואלימות תוך עיוות חמור של היהדות, ולהתייצב, חילוניים ודתיים כאחד, למאבק עיקש כנגדו.

בברכה,

עדו טשנר, בן 28, אזור.

תנועת דרור ישראל

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: