פצצת גזענות מתקתקת

נמרוד אלוני

לפני 30 שנה הבינו הכול שגזענות היא תועבה שיש למקמה מחוץ לשיח הפוליטי הלגיטימי. היום מופיעות מגמות המאיימות להחריב את אופייה הדמוקרטי של ישראל. יש להעמיד תוכנית מוגברת לחינוך לאזרחות דמוקרטית כלל-ישראלית

לפני 30 שנה, כשלמדתי לתואר הראשון באוניברסיטה העברית, נחשפתי לראשונה לתועבת הכהניזם. היה זה הרב כהנא בכבודו ובעצמו, יחד עם חסידיו המתלהמים והאלימים, שהפיצו באוניברסיטה את תורתם הגזענית בדבר עליונות העם היהודי, הכפישו את הציבור הערבי כ"כלבים", ואיימו על סטודנטיות יהודיות שיימנעו מקשרי ידידות עם סטודנטים ערבים או שיבולע להן.

בימים ההם, קונצנזוס כלל-ישראלי הוקיע את הלאומנות הגזענית של כהנא, בית המשפט העליון הוציא את תנועתו מחוץ לחוק, ואיש לא שיווה בדעתו שדעות עוועים אלה יקנו לעצמם אחיזה רחבה בציבור הישראלי, קל וחומר יהוו איום של ממש על האופי הדמוקרטי של מדינת ישראל. לפני 30 שנה הבינו הכול – ימין ושמאל, דתיים וחילוניים – שגזענות היא תועבה שיש למקמה מחוץ לשיח הפוליטי הלגיטימי. היום, בשנת ה-63 למדינה, הרבה יותר קשה להסביר זאת.


בשנתיים האחרונות מופיעות בגלוי במרחב הציבורי מגמות לאומניות וגזעניות שקמות להחריב את אופייה הדמוקרטי של ישראל. הדוגמאות הידועות לכך כוללות: מכתבי רבנים ורבניות שמסמנים את הציבור הערבי כנחות, מסוכן ושאין לבוא בקהלו; הפגנות בכיכרות הערים שבהן קוראים ל"עיר על טהרת היהודים"; הכתמת מהגרי העבודה ומבקשי המקלט כציבור של נושאי מחלות ומגפות.

לכך הוסיפו יוזמות חקיקה בכנסת שפועלות להדרת מיעוטים מזכויות אזרחיות ותרבותיות ושמסמנות פעילי זכויות אדם כ"סייעני טרור"; איסור גורף להיחשף בשיעורי ההיסטוריה גם לנרטיב הפלסטיני במקביל לנרטיב הציוני; בתי ספר בהם מרבית התלמידים תומכים בהגבלת הזכויות האזרחיות של הערבים, והמורים חוששים לחנך לשוויון זכויות מפחד תוקפנותם הלאומנית של התלמידים.

הגרוע מכל הוא מצב הדור הצעיר: סקרים שנעשו בשנים האחרונות מלמדים שלמעלה ממחצית בני הנוער בגילאי 15 עד 18 מעדיפים מנהיגים חזקים על פני שלטון חוק דמוקרטי, דוגלים בצמצום הזכויות הפוליטיות של אזרחי המדינה הערביים, ומחויבותם לאופי היהודי של המדינה דוחקת לשוליים את מחויבותם לאופייה הדמוקרטי.

מורים לאזרחות ומפקחים של משרד החינוך התריעו על התגברות התופעה של תלמידי תיכון המשתיקים את מוריהם בבוטות – כ"שמאלנים אוהבי ערבים" – בכל עת שאלה העלו סוגיות של שוויון אזרחי לערבים ופתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני במסגרת שתי מדינות לשני עמים.

לטפח ספקנות ופתיחוּת

מנקודת המבט של פטריוטיות ישראלית, תוצאותיהן של מגמות אלה עלולות להיות הרות אסון: בתוך הבית פנימה, אחריתן הרס הדמוקרטיה ואף מלחמת אזרחים; במישור הכלל-יהודי, הן מנתקות ציבורים גדולים של יהודים ליברלים מן הקשר העמוק והמחייב עם ישראל; ובמישור הבינלאומי, הן מרחיקות את ישראל ממעגל המדינות המפותחות ומקרבות אותה לדפוסי הפוליטיקה של מדינות העולם השלישי – סמכותנות המגבילה את זכויות האדם והאזרח ופונדמנטליזם הקובע את עליונות הגבר על האשה, האדם הדתי על פני החילוני, והלכות המסורת על פני חופש היצירה וחידושי המדע.

מאחר שלפנינו פצצה פוליטית מתקתקת – לא פחות מסוכנת מפצצות מתקתקות ביטחוניות, כלכליות או סביבתיות – ומשום שהאיכויות האנושיות הנדרשות לאזרחות דמוקרטית אינן מוּלדות, אלא נרכשות בעמל חינוכי ארוך ומאומץ, יש לדרוש מממשלת ישראל בכלל וממשרד החינוך בפרט שיעמידו תוכנית מוגברת לחינוך לאזרחות דמוקרטית כלל-ישראלית, ליבתית ומחייבת. אין מדובר בהוספת שעות להקניית ידע פורמלי, אלא בחניכה מערכתית לתרבות דמוקרטית שתכלול היבטים של השכלה, מוסר, זהות, התנהגות ושאר כשירויות שכליות, רגשיות, לשוניות, וחברתיות הנדרשות לאזרחות טובה דמוקרטית.

תנאי לפיתוח תרבות דמוקרטית הוא טיפוח והעצמה של אישיות דמוקרטית: שכלל התלמידים והתלמידות יהיו ניחנים בעוצמות הנפשיות לספקנות ולפתיחות דעת, להכלת נקודות מבט מרובות ולחשיבה מורכבת מרובת כיוונים וחלופות; מחוסנים נגד חשיבה פשטנית וסגידה עיוורת; מסוגלים לדבוק בזהותם הייחודית תוך ראיית אחרים לא כנחותים, אלא כשונים אך שווים; מכירים בגבולות ידיעותיהם שלהם, ולכן פתוחים לדיאלוג פתוח וביקורתי עם אחרים וקשובים לקולות הרב-תרבותיים ולשיח מרובה הנרטיבים.

הדמוקרטיה הישראלית מאוימת על-ידי התגברות מגמות לאומניות וגזעניות, ועל מערכת החינוך להירתם בדחיפות למיגור תופעות אלה ולביסוס תוכנית כלל-ישראלית לחינוך לדמוקרטיה. עכשיו הזמן, לפני שיהיה מאוחר.

פרופ' נמרוד אלוני הוא ראש המכון לחינוך מתקדם במכללת סמינר הקיבוצים ויו"ר כנס תל-אביב לחינוך.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4067562,00.html

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: