נקמת דם? זו לא היהדות שלי! חייבים להיאבק בדעות אלו, שאנו יודעים שגם מביאות למעשי תג מחיר.

תנו לצה"ל לנקום

צבא העם הוא המחויב לנקום את נקמת הדם, ואנו מקווים שכך יהיה. את נקמת הדס הקטנה שנרצחה באיתמר נשאיר לאלוהים

מאיר ברטלר

ימים קשים עוברים עלינו, תושבי היישובים ביהודה ושומרון. הכאב עצום והתסכול בלתי נתפש. מיליוני דמעות על מציאות שהנפש אינה מסוגלת עוד להכיל.

 

שלוש נקמות לנו על פיגועים, כמו הטבח באיתמר:

  1. נקמת עמנו – זו נקמת הכאב, הצער, הדמעות והאחדות העומדת כחומה בצורה מול כל כוח בעולם והיא הנותנת לנו כוח להילחם.
  2. נקמת ארצנו – זו נקמת בניינה של הארץ. זו התשובה במלחמה עם הערבים, מלחמה שבסופה שאלה מרכזית אחת – של מי הארץ הזו – של עם ישראל או של הערבים? שלנו היא ארץ ישראל, ולכן נבנה ונצמח בה, בכולה.
  3. נקמת דמנו – זו נקמת הדם ברוצחים במחבלים ובערבים שרוצים להרוג אותנו, בהם ובאלו שתומכים בהם, מפלצות שלא ברא השטן, אלו דמם בראשם.

 

צה"ל הוא הצבא שלנו, צבא העם הוא המחויב לנקום בשם העם את נקמת הדם, ואנו מקווים שכך יהיה. רבים שואלים היום איך צבא שהורס את בתינו יוכל לשמור על בטחוננו ואף לנקום את נקמתנו, והתשובה קשה ומורכבת.

 

ערכי אנשי התיישבות סותרים באופן מוחלט פגיעה בחפים מפשע, אך צריך להבין את החיים בכפרים שבאזור איתמר ויצהר, הסובבים את שכם, כמו חווארה, בורין, תל ובית פוריק ועסירה א-קבלייה ועוורתא – כפרים אלו הוציאו מתוכם מפלצות אדם, שרצחו יהודים רבים בכל הארץ. באיתמר וביצהר אפשר לשמוע את השנאה הבוקעת יום יום מהמסגדים ומבתי הספר, את הרצון לרצוח יהודים באשר הם. בכבישים ובצירי התנועה מיידים בקבוקי תבערה ואבנים מדי יום.

 

מנקמת צה"ל לצעדות המתנחלים

אל מול מציאות זו יוצאים צעירי הישובים היהודים לצעדות בכפרים, יש הנוהגים לכנות זאת תג מחיר, אך באמת מדובר בהרתעת רוחב של "אוכלוסיית מפלצות", הגדלה בכפרים אלו. לא נשב בבתינו כאסקופה הנדרסת בשעה שילדינו נשחטים בידי האויב, ולמרות שאין תג מחיר ואין פעולה שתבטא את הסלידה והכאב מהרצח הנתעב ומהתומכים במפלצות שביצעו אותו, עם ישראל חייב לשדר מסר לכפרי הרוצחים שמסביב לאיתמר שהם ישלמו מחיר במלחמתם בנו, מנקמת צה"ל ועד צעדות המתנחלים – יהיה מחיר למעשיהם.

 

ככלל עוסקים אנו בהתיישבות ובבניינה של הארץ, אך לעתים קרובות מלווה משימת ההתיישבות גם במלחמה על חיינו ועל בתינו. לא ניתן שהרוצחים יימסרו למחבלי המשטרה הפלסטינית לפנסיון בכלא שכם, כפי שקרה בעבר, לא ניתן שהתומכים בהם והאוכלוסיה הסובבת אותם יינקו מדמם של הנרצחים ויהפכו אותם לגיבורים. נילחם במי שנלחם בנו כל עוד רוחנו בנו. אין אנו צריכים עוד אישורי בנייה. יש בידנו אישורי פטירה של הנרצחים, אדמת יהודה ושומרון נקנתה גם בדמנו.

 

אבל לא בזכות הכוח אנו נמצאים ביהודה ושומרון, אלא מכוח זכות היסטורית על ארץ ישראל. זכותנו לחיות ולבנות שם, ואת זאת נאמר גם לממשלה. לא ניתן לאיש לגדוע את ההתיישבות בעומק השטח ביהודה ושומרון. נבנה, ניטע ונילחם למען עמנו למען ארצנו למען דמנו. ועוד נקמה אחת יש, זו שלא ברא השטן, זו שאי אפשר לתאר במלים. זו נקמת התינוקת הדס בת ארבעה חודשים. נקמה זו תישאר כנראה לאלוהים.

 

מאיר ברטלר, מראשי נוער הגבעות, תושב "הבית האדום" מאחז סמוך לשילה
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4045295,00.html

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: