הנוער שלנו גזעני יותר ופחות מאמין בדמוקרטיה אלא בדרכי כוח – עתיד המדינה והחברה במדרון תלול ומסוכן!

כמעט חצי מהנוער הישראלי: לשלול זכויות מערבים

ל-37% עולות תחושות של "שנאה" ו"פחד" כשהם חושבים על ערבים, 46% היו שוללים מהם את הזכות להיבחר. מחקר הנוער הישראלי מראה כי הצעירים מאמינים פחות בדמוקרטיה – ויותר בפתרונות בדרכי כוח. ומה המטרות הכי חשובות להם בחיים?

תומר ולמר

מחקר חדש מאשר את התחושות: כמעט מחצית מבני הנוער היהודים בעד שלילת זכויות יסוד לערביי ישראל. סקר מקיף בדק את עמדותיהם של צעירי ישראל, יהודים וערבים, במגוון רחב של נושאים – בהם לאומנות, דמוקרטיה והיחס למוסדות המדינה. התמונה המצטיירת: הצעירים בישראל של 2010 מאמינים פחות בערכי הדמוקרטיה, נוטים למרדנות ואלימות, גזענים יותר ורבים מהם התייאשו מהסיכוי לשלום. כמו-כן, הם גם ימניים ולאומיים יותר.

במחקר הנוער השלישי (הקודמים נעשו ב-1998 וב-2004) שערכה "קרן פרידריך אברט", בשיתוף מרכז מאקרו לכלכלה מדינית, נבחנו המגמות ב-12 השנים האחרונות בעמדותיהם של בני נוער וצעירים בישראל. בסך הכל רואיינו 1,600 צעירים, בחלוקה לשתי קבוצות גיל – בני 15-18 ובני 21-24. כל קבוצת גיל כללה 600 מרואיינים יהודים ו-200 ערבים. תוצאות המחקר, שנערך על ידי מכון דחף בניהול ד"ר מינה צמח, מוצגים בספר "גם וגם: סתירות בזהות בקרב צעירים בישראל", שיוצא היום (ה') לאור.

על פי הנתונים, חשיבות הדמוקרטיה כיעד לאומי בקרב בני הנוער ירדה מהמקום השני ב-1998 (26% הגדירו אותה ככזו) למקום השלישי ב-2010, עם 14.3% בלבד. במקביל, עלתה חשיבות ה"יהודיות" כיעד לאומי – מהמקום השלישי (18.1%) ב-1998 למקום הראשון ב-2010, עם 26%.

מאמינים לצה"ל – וגם לפוליטיקאים

כ-60% מהצעירים ומבני הנוער היהודים מעדיפים "מנהיגות חזקה" על פני שלטון החוק, מהסקר עולה גם כי כמעט מחצית מבני הנוער (46%) נוטים לשלול זכויות פוליטיות בסיסיות, כמו הזכות להיבחר לכנסת, מאזרחי ישראל הערבים. ואילו תחושות עולות בהם כשהם חושבים על ערבים? 25% השיבו "שנאה", 12% ענו "פחד".

עורכי המחקר ציינו כי מגמות אלה עולות בקנה אחד עם התרופפות משמעותית במעמדם של מוסדות החוק והשלטון, דוגמת מערכת המשפט והרשות המבצעת. הדבר בא לידי ביטוי בירידה הניכרת באמון שיש לנוער במערכת המשפט – מרמה של 74% ב-1998 שהביעו אמון מלא או די אמון, לרמה של 63.5% כיום.
''

הרמטכ"ל בבקו"ם. 93% נותנים בו אמון (צילום: עופר עמרם)

ירידה, אמנם קלה יותר, נרשמה גם באמון במשטרה (מ-70% ל-65). צה"ל הוא הגוף היחיד שזוכה לאמון כמעט-מלא של בני הנוער (93%), ובנוסף באופן מפתיע עלה בעשור החולף האמון שבני הנוער רוכשים לפוליטיקאים – מ-38% ב-1998 ל-43% ב-2010. הנתונים מעוררים דאגה גם באשר ליחס לאלימות, כאשר הצעירים מגלים נטייה גוברת לתמוך בדפוסי מרי בלתי אלים (31%) ואלים (25%), נגד החלטות ממשלה שאינן לרוחם.

המשפחה מעל הכל

ומה המטרות האישיות של הצעירים? רובם אמנם רחוקים מכך, אך 60% דירגו "הקמת משפחה" במקום הראשון בקטגוריה זו. בהפרש ניכר מאוד, נמצאות הצלחה כלכלית (10%) ורכישת השכלה גבוהה (8%) בהמשך רשימת ההגשמה העצמית.


מניתוח שערכו למחקר פרופ' אפי יער ויסמין אלקלעי עולה כי רוב הצעירים בישראל (42%) סבורים כי המחלוקת בין היהודים לערבים היא האיום הגדול ביותר כיום על מדינת ישראל, לעומת 23% שטענו כי דווקא הפילוג בין הדתיים לחילוניים הוא המסוכן ביותר. ב-1998, לעומת זאת, ראו 44% את השסע הדתי-חילוני כאיום הגדול ביותר על ביטחון המדינה, לעומת 27% שסברו אז כי העימות היהודי-ערבי הוא החמור מכולם. לדעת החוקרים, הנתונים מראים תהליך של הקצנה בחברה הישראלית.

"ייתכן שהשילוב בין שנות האינתיפאדה והשפעתה על היהודים, עם מאורעות אוקטובר 2000 והשפעתם על הערבים, בנוסף להתגברות הרטוריקה הלאומנית בפוליטיקה בשנים האחרונות, הם שגרמו לתחושה כי נושא זה מסוכן ומאיים יותר על שתי הקהילות", ציינו החוקרים. "אין ספק כי יש קשר ישיר בין התחושה הזו לבין הצניחה בתמיכה בערכי הדמוקרטיה ושוויון זכויות לערבים".

השמאל נכחד

מניתוח הנתונים שערכה דליה שיינדלין עולה כי התגברות התחושות של הפחד

והרתיעה מהערבים באה לידי ביטוי גם בזהות הפוליטית. כך, לפני 13 שנים רק 48% מהנשאלים הגדירו עצמם כימניים, ואילו ב-2010 חלה עלייה תלולה ל-62%. מנגד, בעוד שב-1998 32% מהנשאלים הגדירו עצמם כשמאלנים, הרי שכעת רק 12% בלבד ממצבים עצמם בצד השמאלי של המפה. "מניתוח הנתונים עולה שככל שבני הנוער דתיים או ימניים יותר כך הם פחות דוגלים בערכי הדמוקרטיה", הוסיפה שיינדלין.

מנכ"ל מרכז מאקרו לכלכלה מדינית, ד"ר רובי נתנזון, אמר כי לאור הנתונים המדאיגים על ישראל להגדיל משמעותית את ההשקעה בחינוך לדמוקרטיה. "בקרב הצעירים בארץ אין מספיק מודעות לדמוקרטיה כערך ולערכים דמוקרטיים. דמוקרטיה אינה אך רק הצבעה פעם בארבע שנים, אלא כוללת ערכים כמו סובלנות והתחשבות במיעוט, בחלש ובשונה". גם השר מיכאל איתן הדגיש: "הדמוקרטיה אינה דבר מובן מאליו. קיומה מחייב מערכת חינוך שמטמיעה את ערכיה בקרב הדור הצעיר".

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4050030,00.html

יותר צעירים תומכים במחאה אלימה נגד החלטות ממשלה

מאת אור קשתי
סקר שבדק את עמדות הצעירים בישראל ב-12 השנים האחרונות מגלה כי הם תומכים יותר בימין, ומאמינים פחות בסיכויים להסכם שלום עם הפלסטינים
60% מבני הנוער היהודים בישראל, בגילים 15-18, מאמינים כי מנהיגים "חזקים" עדיפים על פני שלטון החוק, ו-70% סבורים כי במקרה של התנגשות בין צורכי ביטחון המדינה לערכי הדמוקרטיה, יש להעדיף את הראשונים. תמונה דומה התקבלה גם כאשר נשאלו בני 21-24. כך עולה מסקר עמדות מקיף, שערכה "קרן פרידריך אברט" הגרמנית בשיתוף עם מרכז "מאקרו לכלכלה מדינית", המתפרסם היום. "המגמות הרווחות בעמדות הנוער היהודי מעידות על התחזקות היסוד הלאומי-יהודי לעומת היחלשות ניכרת של החשיבות המיוחסת לבסיס הדמוקרטי-ליברלי שלה", מציינים עורכי הסקר.

מקצינים עמדות -תוצאות הסקר

זהו הסקר השלישי שעורכים שני הגופים ב-12 השנים האחרונות, דבר המאפשר השוואה לאורך זמן בין עמדות ותפישות בני הנוער, יהודים וערבים. הסקר, שהועבר ביולי האחרון, נחשב לגדול יחסית והקיף 800 בני נוער ומספר זהה של צעירים בני 21-24. מכון המחקר דחף העביר את הסקר למדגם מייצג מקרב בני הנוער הישראלים ביולי 2010. המדגם שנסקר היה גדול במיוחד וכלל 1,600 מרואיינים: 800 בני 15-18 ו-800 נוספים בני 21-24, המהווים מדגם מייצג.

מתוצאות הסקר עולה כי התמיכה בקרב בני הנוער והצעירים היהודים בהגדרת היהדות כמטרה הלאומית החשובה ביותר עבור מדינת ישראל, זינקה מ-18.1% בשנת 1998 ל-33.2% בשנה שעברה. במקביל, נרשמה ירידה, במשך שנים אלה, בחשיבות המיוחסת לזהות הדמוקרטית של ישראל, מ-26.1% ל-14.3%. גם השאיפה כי ישראל תחיה בשלום עם המדינות השכנות ירדה משמעותית: מ-28.4% לפני 13 שנה ל-18.2% כעת.

במקביל לשינויים אלה מתברר כי הדור הצעיר תומך כיום, הרבה יותר מבעבר, במרי אזרחי על רקע התנגדות להחלטות הממשלה בהקשר של תהליך השלום: 31.3% תמכו בהתנגדות לא אלימה ו-25.8% בהתנגדות אלימה. התמיכה בשני ביטויי התנגדות אלה גבוהה יותר במגזר הערבי מאשר בקרב היהודים. בפילוח הנשאלים היהודים לפי רמת דתיות, מתגלה כי התמיכה בהתנגדות להחלטות הממשלה גדלה ככל שעולה רמת הדתיות: כ-30% מבני הנוער שהגדירו עצמם כחרדים או דתיים מצדיקים מרי אזרחי אלים, בהשוואה ל-17% בקרב החילונים.

בתשובה לשאלה אם הם מאמינים באפשרות של דו-קיום יהודי-ערבי, השיבו 46% מבני הנוער ו-55% מהצעירים היהודים בשלילה, בהשוואה ל-25% בקרב הנשאלים הערבים (משתי קבוצות הגיל). 46% מהנשאלים היהודים אף ציינו כי יש לאסור על ערבים להיבחר לכנסת, וכמחצית הביעו התנגדות להתגורר עם ערבים באותה שכונה. כאשר נשאלו אילו תחושות עולות בהם כשהם חושבים על ערבים, רוב המשיבים היהודים ענו תשובה ניטרלית: 54% אמרו שרגשותיהם "לא חיוביים ולא שליליים". ואולם, התשובה השכיחה ביותר אחרי זה היתה "שנאה" – 25% ואחריה "פחד" – 12%. שתי התשובות החיוביות (קרבה ואהדה) הגיעו לשיעור של 2.5% בלבד כל אחת.

באשר לסיכויי השלום עם הפלסטינים, השיבו כ-75% מהנשאלים היהודים כי אינם מאמינים באפשרות כי משא ומתן יוביל לשלום, ורובם מעדיפים את המשך המצב הקיים.

"עמדות אלה של הצעירים בישראל אינן מבשרות טובות באשר לסיכוי להשלמה בין ישראל לשכנותיה הערביות", אומר מנהל "קרן פרידריך אברט" בישראל, ד"ר ראלף הקסל. "גם ביחס לעתידה של ישראל כחברה דמוקרטית ופלורליסטית, הגישות שתוארו מציבות אתגר של ממש בפני הכוחות החברתיים והפוליטיים המחויבים לערכיהם וליעדיהם של האבות המייסדים של מדינת ישראל".

לדברי מנכ"ל מרכז "מאקרו לכלכלה מדינית", ד"ר רובי נתנזון, תוצאות המחקר מדגישות את הצורך של מדינת ישראל "להגדיל משמעותית את ההשקעה בחינוך לדמוקרטיה. בקרב הצעירים אין מספיק מודעות לדמוקרטיה כערך ולערכים דמוקרטיים".

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1223201.html

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: