אבירמה גולן | מרסקי המדינה

''
'' כשפורסם מכתב העידוד ששלחו הרבנים שלמה אבינר וחבריו מ"הר המור" לנשיא לשעבר משה קצב, מחה אבינר בנימוק שמדובר במכתב פרטי. עתה מתברר, שבשיעור הכי לא פרטי אמר לתלמידיו, שה"משפח" של קצב "תפור": הנשים העלילו, התקשורת לחצה והשופט גוי.

אף שהם מקושטים בציטוטים, דברי הבל מחפירים אלה – המעלים על הדעת דווקא את "היילכו שניים יחדיו בלתי אם נועדו" וענייני זרזירים ועורבים – מקוממים. על ראשו של אבינר בערו תלונות על הטרדה מינית והתנהגות בעייתית במפגשים עם נשים, שלמזלו לא הוגשו במשטרה אלא לבית הדין הרבני. זה – המעדיף כנראה שרבנים נבערים יגרמו לנשים נזק נפשי ובלבד שפסיכולוגים ועובדים סוציאליים לא יתערבו בענייני המשפחה כמנהג החילונים ר"ל – נזף בנשים על הכפשת הרב, וזיכה את אבינר בנימוק שגם האמוראים חיבקו את אחיותיהם, וגם "רופאים ישראלים ממשמשים בדופק של אשה".

שומרי נפשם לא חיכו לפסק הדין ורחקו מהרב ומדרכיו, ואילו דיינים אחרים הגבילו את סמכותו לפסוק בעניינים אינטימיים. אבינר, שאינו מוסמך לטיפול נפשי, מטפל בנשים ובזוגות בסגנון מגלומני, הכולל חיטוט מביך בענייני אישות במעטה של נאורות מעורבת בצדקנות. עיסוקו הכפייתי במיניות תמוה ומטריד עד כדי כך, שאתרי אינטרנט שלמים מוקדשים לדיונים קדחתניים בהתנהגותו. בספריו ובדרשותיו הרבים, המופצים בהרחבה, הוא זועק שאסור לבנות להתגייס לצה"ל, ואילו לבנים אסור להתקרב לבנות, לגעת, לאונן, לפנטז – הכל בפירוט מעיק, הגורם לתחושת הצפה פורנוגרפית.

החילונים הסבורים שהתועבה הזאת מתרחשת "אצל הדוסים", ועל כן אינה נוגעת להם – טועים. אפילו העובדה שאבינר הוא אורח רצוי בבית הנשיא לשעבר (תומך נלהב אחר, המעביר שיעורים בבית הנשיא לשעבר מרגע שהחל המשפט, הוא הרב מוטי אלון, שהתקרב באחרונה גם לאבינר), לא נוגעת לדתיים בלבד. התמיכה בקצב היא רק סימפטום של בעיה חמורה פי כמה, שאבינר עצמו היטיב לנסחה: "הרב צבי יהודה אמר שהמדינה היא קידוש השם, אבל במדינה יש גם חילול השם. המשפט הוא חילול השם והחינוך חינוך של כפירה".

במלים אחרות: הואיל והמדינה אינה מקיימת את ההלכה על פי אבינר, היא פסולה. אמירה זו מצטרפת לשורת פעילויות שיוזמים תמיד רבנים מאותו מחנה: הקריאה לסרב לפקודת פינוי מהתנחלויות; האיסור להשכיר דירות לערבים, המלווה באיום שהערבים חוטפים את בנות ישראל הכשרות; ההסכמה לספר "תורת המלך" המטיף להרג תינוקות גויים; התמיכה בסירובו של הרב דב ליאור להיחקר; ההצטרפות לתהלוכות גזעניות בערים ערביות ועוד.

לכל אלה מטרה אחת: להמחיש לאותו ציבור שנקרע בין נאמנותו והערצתו להלכה ולרבנים לבין מחויבותו למדינה ולחוקיה, שההלכה, בגרסתה הפנטית החרד"לית, ניצחה, ואילו המדינה התרסקה. המשפט, החוק, הצבא, הכנסת והממשלה, וכמובן חופש הביטוי והדמוקרטיה בכלל – כולם עפר לרגלי הרבנים.

קשה להאמין שמישהו מהרבנים הללו (היודעים היטב עד כמה ההלכה מחמירה עם אנסים) אכן משוכנע, שקצב לא עשה מה שבית המשפט קבע בפירוש שעשה. התמיכה בו היא פשוט הזדמנות פז לבעוט במערכת המשפט, במהלך פרובוקטיבי מחושב להסתת המונים: הרב המהולל אומר לדתיים, למסורתיים ולחילונים הנבוכים שפסק הדין שקרי ותפור – והופ, הנה התמוטט עוד נדבך באמינות ובלגיטימיות של המערכת הממלכתית. שנאת הערבים וביזוי הנשים הם רק בונוס.

ההשתוללות הזאת – הפוגעת בנשים בפרט ובאזרחים בכלל, חילונים ודתיים כאחד – מאיימת על ריבונות ישראל ועל קיומה הדמוקרטי כבר שנים. עתה, לנוכח ממשלה המגלה רפיסות אל מול התעצמותה, ולעתים אף מגבה אותה – היא דוהרת באין מפריע אל מעשה החורבן.

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1218090.html

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: