שלי יחימוביץ' על חוק ועדות הקבלה – "חוק מפלה וגזעני"

ועדת חוקה, חוק ומשפט מתכנסת לדון ב"חוק ועדות קבלה". שלי מתנגדת בתוקף ומנמקת: חוק מפלה וגזעני

02.02.2011

אני לא מכירה בזכות של אדם למיין את בני מינו. תסתכלו על הסקרים: רוב האנשים מעדיפים לגור בחברת הדומים להם, עשירים שרוצים לגור ליד עשירים, אני מכירה אשכנזים שרוצים לגור רק בחברת אשכנזים, ואני מגנה את זה בכל פה. המפעל הציוני לא יכול להרשות לעצמו לתת גושפנקא למיון הזה. זו גזענות.

שלי: סיעת העבודה שאני מייצגת אותה כאן (וכמה טוב שאני יכולה לשם שינוי לדבר בשם סיעתי כולה) לא תשתתף בהצבעה על שני התיקונים המוצעים כאן, של הקטנת המספר בישוב שזכאי למיין את תושביו מ- 500 ל-400, ושל הגבלת החוק לצפון ולדרום בלבד. העובדה שאתם מצמידים לנו אקדח לרקה, ואומרים אם לא תצביעו  – זה ישאר בכל הארץ ובישובים של 500, לא תגרום לנו להעניק הכשר לחוק המפלה והגזעני הזה. אתם מנסים לאלץ אותנו לבחור בין… לבין… אני לא רוצה לומר את המילים.

יו"ר ועדת חוקה דוד רותם: בין דבר ובין חולרה, תגידי.

שלי: זה אתה אמרת.

אף כי יש טעם מסויים בהצעת היו"ר רובי ריבלין שמנסה למתן את החוק, להגבילו לפריפריה בצפון ובדרום, שכן אין דינם של ישובי פריפריה כאלה כדינם של פרברי יוקרה במרכז ובשרון. אלא שדווקא התיקון הזה, באזור שבו חיים אזרחי ישראל הערבים, יהפוך אותו באופן חד לחוק גזעני המכוון לערבים, שעה שהיום לדעתי הוא חוק גזעני המפלה לא רק ערבים, אלא גם שומרי מצוות מזרמים מסויימים, מזרחיים, מי שאינם עשירים, חד הוריות, ועוד ועוד.

ארבע מאות משפחות זה ישוב של אלפי אנשים שאנחנו פשוט מאפשרים לו לעשות סלקציה על רקע אתני ותרבותי.

ח"כ ישראל חסון: לא נכון, תגידי איפה כתוב אתני.

כמובן שזה לא כתוב, אבל צריך להיות ממש עיוור כדי לא לראות את הרמזים העבים: הנה הסעיף שמאפשר לכל מיני ישובים וקהילות לבצע כל מיני מיונים על רקע דת ותרבות, ולפסול חברותו של אדם.

למשל, "המועמד נעדר יכולת כלכלית להקים בית ביישוב" – יכולת כלכלית זה דבר יחסי, יכול להיות שיש לו יכולת כלכלית של מעמד בינוני והיישוב רוצה יכולת כלכלית חזקה יותר. סעיפים נוספים מדברים על: "חוסר התאמה למרקם התרבותי-חברתי". כולנו יודעים שהדברים האלה ועוד רבים נוספים יוכלו להיות הבסיס לדחות אדם מלגור בישוב גם אם איש לא יגיד לו שזה בגלל השיוך האתני שלו.

אתמול סיפר לי איש ציבור מוכר, חילוני, על בתו, חוזרת בתשובה. זוג עם שישה ילדים, מתגוררים בשכירות במושב, שניהם אנשים עובדים, אקדמאים ששירתו בצבא, משפחה פרודוקטיבית, ידידותית. הם רצו לרכוש בית ביישוב. זה ישוב של כיפות סרוגות,  והם חרדים. הם לא עברו ועדת קבלה, אמר לי האיש בכאב. מהרגע שנכנסו היה ברור להם שעניינם הוכרע מראש.

אנחנו חיים בחברה רב תרבותית, קולטת עלייה מכל קצוות תבל. יש בינינו מיעוטים אתניים, קבוצות מפולגות על רקע דת (ולא רק דתיים וחילונים, אלא גם זרמים בתוך היהדות). אין לנו הזכות המוסרית למיין את עצמנו על פי השתייכות לקבוצות. אני גרה ברח' הרב קוק, סמוך לשוק הכרמל, בתל אביב. סביבי גרים שומרי מצוות רבים. וגם חילונים בני מעמד הביניים שאורח חייהם שונה לחלוטין, ועוד סוגים שונים ומגוונים של בני אדם.

המספר 400, שאתם מציגים כמיתון החוק, הוא גדול מאוד. 400 משפחות, אלפי אנשים, זה מיקרוקוסמוס של החברה הישראלית. ברגע שנאפשר לקהילות כאלה לפסול אדם על רקע אתני, תרבותי, מצבו המשפחתי, הכלכלי, עמדתו הפוליטית – אז בעצם, בואו נחשוב, אם אנשים בישוב כזה רשאים לקבוע שיחיו רק עם הדומים להם לחלוטין, מדוע אנו מגנים בתוקף את רבני צפת שאסרו להשכיר דירות לערבים? מה ההבדל?

ח"כ ישראל חסון: את לא סומכת על ישובי גוש שגב שיחליטו בעצמם עם מי הם רוצים לגור?

שלי: זה לא עניין של לסמוך או לא, אני פשוט לא מכירה בזכות של אדם למיין את שכניו. אני חושבת שלתת את האפשרות הזאת לקהילות גדולות, ו-400 משפחות זה הרבה מעבר לקהילה קטנה והומוגנית – יש כאן כבר אלמנטים גזענייים. אני לא מכירה בזכות של אדם למיין את בני מינו. תסתכלו על הסקרים: רוב האנשים מעדיפים לגור בחברת הדומים להם, עשירים שרוצים לגור ליד עשירים, אני מכירה אשכנזים שרוצים לגור רק בחברת אשכנזים, ואני מגנה את זה בכל פה. המפעל הציוני לא יכול להרשות לעצמו לתת גושפנקא למיון הזה. אני בת של ניצולי שואה. שני הסבים ושתי הסבתות שלי נספו בשואה. חלק נרחב מהשקפת העולם שלי הציונית, ההומניסטית, נשען על תולדות המשפחה שלי ועל ההיסטוריה של העם שלי. אני, שהורי אודים מוצלים מהגזענות הכי נוראה, לא יכולה להרשות לעצמי, כפי שכולנו איננו יכולים להרשות לעצמנו, שבמדינה היהודית והדמוקרטית שלנו, שקמה על האתוס הציוני, יכון מיון גזעני שכזה.

אני מכירה בזכות של קהילות קטנות, קומונות, לחיות באורח חיים שיתופי מיוחד שהוא גם אידיאולוגי. לכן הייתי מוכנה להצביע בעד החוק לו היה מדובר במאה משפחות בישוב לכל היותר. אבל כך – לא. בשום פנים ואופן לא.

http://shelly.org.il/node/4545

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: