ניסיון נוסף להעביר את חוק ועדות הקבלה

פשרה: חוק ועדות קבלה יחול רק על יישובי פריפריה ''

מאת יהונתן ליס ''

התיקון הוכנס לחוק לאחר שיו"ר הכנסת רובי ריבלין סירב להעלותו להצבעה מחשש לאפליה. האגודה לזכויות האזרח: "החוק עדיין מפלה לרעה, ואם יועלה נעתור נגדו לבג"ץ" ''

'' '''''' ''ריבלין. בעקבות ביקורת ציבורית '' ''תצלום: תומר אפלבאום ''יוזמי הצעת חוק "ועדות הקבלה" ליישובים קהילתיים הגיעו לפשרה עם יו"ר הכנסת, ראובן ריבלין, ולפיה יוכנסו בחוק שינויים מהותיים לפני שיועלה להצבעה במליאה, בקריאה שנייה ושלישית. לפי הפשרה, היישובים הקהילתיים שעליהם יחול החוק יהיו בגודל של עד 400 בתי-אב, ולא עד 500 בתי-אב כאמור בהצעת החוק המקורית. בנוסף לכן, החוק יחול רק על יישובים בנגב ובגליל ולא בכל ישראל, כפי שהוצע בנוסח המקורי.

השינויים, לפי מציעי החוק, נועדו לאפשר ליישובים קהילתיים קטנים בפריפריה לשמר את המרקם החברתי-תרבותי שלהם.

לפני כשבועיים הבהיר ריבלין למציעי החוק, שלא יאפשר את העלאתו להצבעה במליאת הכנסת, לפני שיוכנסו בו שינויים מהותיים. החלטת ריבלין נבעה מהביקורת הציבורית שנמתחה על החוק, ולפיה ועדות הקבלה יוכלו לנצל את סעיפים בחוק למנוע קבלת ערבים, עולים, משפחות חד הוריות, זוגות חד-מיניים ומועמדים בני מעמד סוציו-אקונומי נמוך.

באגודה לזכויות האזרח לא התרשמו אתמול מהצעת החוק המתוקנת, והבהירו שאם החוק יעבור במליאה, האגודה תעתור לבג"ץ נגדו. "החוק עדיין מפלה, ויהיה כתם על ספר החוקים של המדינה", אמרו. עו"ד גיל גן מור מהאגודה אמר כי, "מי שיבקש לגור באחד ממאות היישובים וההרחבות '''' ''
'' ''
בנגב או בגליל, יידרש לעבור הליכי סינון פוגעניים ומשפילים, ועלול להידחות רק משום שמישהו בוועדת הקבלה סבר, ולו בתחושת בטן, שהוא אינו מתאים למרקם החברתי-תרבותי".

לפי נתוני ארגון עדאלה, מתוך 48 ישובים קהילתיים בישראל, 43 נמצאים במחוז צפון ודרום. מספר יחידות הדיור בכל יישוב מיישובים אלה אינו מגיע ל-400.

יוזמי החוק, הח"כים ישראל חסון ושי חרמש (קדימה), ויו"ר ועדת החוקה דוד רותם (ישראל ביתנו), דחו את הטענות על הסף. לדברי חסון, "הצעת החוק משקפת את מחויבות הכנסת לפעול לשימור היכולת להגשמת החזון הציוני בישראל, הלכה למעשה. היישובים הקהילתיים בנגב ובגליל נועדו להגשים את יעדי הממשלה בדבר פיזור האוכלוסייה ולאפשר קיום קהילתי-כפרי, המבוסס על לכידות חברתית ותרבותית. מימוש מטרות אלה חייב אותנו כמחוקקים לדאוג לקיום מנגנון מיון".

בהצעת החוק, שכבר אושרה במליאה בקריאה ראשונה, נקבע ש"הקצאת מקרקעין לאדם לשם רכישת זכות במקרקעין ביישוב קהילתי, שבו פועלת ועדת קבלה, תיעשה רק לאחר קבלת אישורה של ועדת הקבלה". לפי ההצעה, ועדת הקבלה תורכב מחמישה חברים: שני נציגי היישוב הקהילתי; נציג התנועה שהיישוב מסונף אליה או חבר בה; נציג הסוכנות היהודית או ההסתדרות הציונית; נציג המועצה האזורית שבתחום שיפוטה נמצא היישוב.

ועדת הקבלה תהיה רשאית לסרב לקבל מועמד ליישוב קהילתי אם המועמד הוא קטין; אם הוא נעדר יכולת כלכלית להקים בית ביישוב הקהילתי, בפרק זמן הקבוע בהסכם הקצאת המקרקעין; אם אין לו כוונה לקבוע את מרכז חייו ביישוב; אם אינו מתאים לחיי חברה בקהילה בהתבסס על חוות דעת מקצועית בלבד; אם נמצא חוסר התאמה שלו למרקם החברתי-תרבותי של היישוב, שיש יסוד להניח שיהיה בו לפגוע במרקם זה.

יש לציין שלנוסח הצעת החוק לקריאה ראשונה נוסף סעיף, ולפיו "ועדת הקבלה לא תסרב לקבל מועמד רק מטעמי גזע, דת, מין, לאום ומוגבלות".

לפי הצעת החוק, מועמד שוועדת קבלה דחתה יהיה זכאי לקבל ממנה החלטה מנומקת על סירובה. המועמד ובני היישוב הקהילתי יורשו לערער לפני ועדת ההשגות על החלטת ועדת הקבלה. ועדת ההשגות תורכב גם היא מחמישה חברים: איש ציבור בעל השכלה בתחומי המשפט, העבודה הסוציאלית, או מדעי ההתנהגות, שימנה שר המשפטים, והוא יעמוד בראשה; עובד משרד החקלאות ופיתוח הכפר; עובד משרד הרווחה והשירותים החברתיים; רשם האגודות השיתופיות או סגנו; עובד רשות מקרקעי ישראל.

ועדת ההשגות תהיה רשאית לבטל את החלטת ועדת הקבלה, לאשרה או להחזיר את הנושא לדיון מחודש בוועדת הקבלה.

ראש העיר רהט: החוק בעייתי

ראש מועצת רהט, פאיז אבו סייהבן, אמר אתמול בעניין חוק ועדות הקבלה, שאף כי יש בו איסור על אפליה בין ערבים ליהודים, הוא בעייתי לבדווים והערבים בנגב ובגליל. לדבריו, "לפי החוק אסור להפלות בגלל דת ולאום, אבל כל זה יישאר על הנייר. זה מזכיר לי את מכתב הרבנים נגד השכרת דירות לערבים. אני באמת לא מבין מה ההבדל. יהיה קשה מאוד לאכוף את ההסתייגויות שמופיעות בחוק".

ח"כ שי חרמש מקדימה, ממציעי החוק ותושב הנגב, דוחה את הטענות. לדבריו "הצידוק לחוק נקבע על ידי נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק, במשפט קעדן, שבו התיר להקצות למשפחה ערבית לבנות ביישוב קציר, אבל קבע שביישוביים כפריים יש צידוק לוועדת קבלה כי מדובר בקהילה קטנה, שהומוגניות שלה היא צורך אמיתי. ביישוב טבעוני כמו אמירים, מועמד שצורך בשר לא יתאים".

מקרן אברהם, ארגון המקדם דו-קיום בין ערבים ליהודים, נמסר ש"חוק הינו חוק של הפרדה אתנית, שמסמן את תחילת תהליך הפרדה ממוסדת ומכוונת בין יהודים לערבים בישראל. אין מדובר בפשרה, כי מלכתחילה ניתן היה ליישם את החוק בגליל ובנגב בלבד, שם מצויים רובם המוחלט של יישובים המאוגדים כאגודות שיתופיות".

לדברי מוטי דותן, ראש המועצה האזורית גליל-תחתון, התיקון לחוק הוגן. "סף של 400 בתי אב ליישוב באמת עושה הבדל בין יישוב קהילתי אמיתי ליישוב רגיל, כי בכל יישוב שעולה על מספר משפחות זה, המרקם החברתי בו פחות עדין".

יניר יגנה, אלי אשכנזי ויהונתן ליס

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1205133.html

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: