דעות כנגד הרב אליהו (הרב הגזען של צפת)

הרב שמואל אליהו הוא לא הרב שלי

הרב אליהו ממשיך לקבל במה, לחנך ולפסוק – מה שמעלה תהיות על ההקצנה של הציבור הדתי-ציוני, שמאפשר זאת ומבליג על כך

משה וילינגר | 

הראיון עם הרב שמואל אליהו היה קשה לי לקריאה, בראש ובראשונה כבן-אדם, אחר כך כציוני, ולבסוף כיהודי אורתודוכס, שגדל וחונך על ברכיה של הציונות הדתית.

קשה עלי הטענה הסטריאוטיפית, שכל הערבים מוגדרים כ"אויבים" ולאחר מכן ההדגשה כי "אין בי (ש"א) שום חמלה לאויבים". קשה היה לי להבין מדוע רב העיר צפת חתום על כרזות הקוראות ל"מלחמת חורמה על פי דין תורה" ואוסרות למכור/להשכיר דירות או לאפשר "כל מדרס רגל". ויותר מזה, מצער היה לי לשמוע כי תלמידי הרב היו מעורבים באלימות בעוד כבוד הרב מחריש.

הערכים האנושיים הבסיסיים, כפי שאני מבין אותם, מבקשים לכבד ולהיות סובלניים אחד כלפי השני, ועל אחת כמה וכמה כאשר מדובר בשכן שלנו ובאזרח במדינתנו. המשנה האידיאולוגית של הרב אליהו מבקשת לעשות טרנספר בערבים ולהרחיקם ככל האפשר מהיהודים.

כציוני, אני מבקש לשמור על הלכידות והאחידות באזרחי המדינה כולה. צפת הייתה במשך שנים מודל לחיים משותפים בצוותא של יהודים וערבים והיוותה מודל לחיקוי והערכה והציפה תקווה כי אפשרות זו קיימת וממשית. התבטאויות מהסוג של הרב אליהו עלולות להביא לקיצם של חיים הרמוניים אלה.

הוא לא הרב שיפסוק לי הלכה

לבסוף, כיהודי אורתודוכס אני מאמין ברעיון המקראי הבסיסי והחשוב לפיו בני האדם כולם נבראו ב"צלם אלוהים", מה שמהווה יסוד עיקרי להתייחסותנו לכל אדם באשר הוא אדם ללא הבדל גזע ולשון. דרכיה של התורה דרכי נעם ונתיבותיה שלום, אך דרכיו של הרב אליהו הן דרכי שנאה וגזענות ונתיבותיו מחרחרים מלחמה.

הרב אליהו הוא לא אדם ערכי שידריך אותי בסוגיות של מוסר ואנושיות, הוא לא המנהיג הציוני שיטיף לי אודות אהבת ישראל והוא לא הרב שיפסוק לי הלכה.

מלבד הקושי

האישי, בעיקר יצאתי מאוכזב מקריאת הראיון. התאכזבתי מהרשויות השלטוניות והמשפטיות המאפשרות לרב אליהו להמשיך לכהן במשרתו רמת המעלה כרבה הראשי של העיר צפת. התאכזבתי מהעובדה שלא ראיתי מנהיג ציוני-דתי בולט זועק חמס ותוקף את דבריו הנלוזים של הרב במישור האנושי וההלכתי. הרב אליהו ממשיך לקבל במה, לחנך ולפסוק לאנשי הציונות הדתית וזה מעלה בקרבי תהיות נוספות על ההקצנה של הציבור הדתי-ציוני, שמאפשר ומבליג מרעיונות והתבטאויות הרסניות מעין אלה.

הכותב הוא חבר הנהלה בתנועת 'ציונות דתית ריאלית'

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/181/585.html?hp=1&cat=479

דעה: הרב הגלותי מצפת הוא אנטי ציוני מובהק

רב העיר צפת הכניס את המדינה כולה, ואת הציבור הדתי בפרט, לסחרור, כאשר פסק כי אסור להשכיר דירות לערבים. סביב דבריו השנויים במחלוקת התפתח דיון הלכתי ותרבותי – מותר או אסור, גזענות או לא גזענות – תוך שאנו שוכחים כי מתחת לשאלה מסתתרת תפיסת עולם שיטתית ומסוכנת.

אלעד קפלן, סרוגים

24.11.10 10:52

דעה: הרב הגלותי מצפת הוא אנטי ציוני מובהק

הרב שמואל אליהו (פלאש90)

דבריו האחרונים של רב העיר צפת חשפו אמת מרה: בתפקיד החשוב של רב עיר מחזיק אדם גלותי עם תפיסה אנטי-ציונית מובהקת. בניגוד למצופה מאדם המחזיק במשרה ציבורית, הוא אינו רואה את עצמו אחראי לדבריו ומעשיו, לשיטתו הוא אינו כפוף לחוקי המדינה המשלמת את משכורתו, ובפועל הוא כלל לא מכיר בזכות הקיום של מדינת ישראל, לפחות לא בצורתה הנוכחית. לאמת מטרידה זו מצטרפת העובדה שהרב מצפת מוכן לנצל הכל – את תפקידו הציבורי, את כספי הציבור ואפילו את תורת ישראל – על מנת לקדם את משנתו האנטי-ציונית.

לדעת הרב מצפת, מדינת ישראל אינה מדינה ריבונית עם אחריות לכלל אזרחיה, אלא עוד גורם עליו צריך להתגבר כאחד ממכשולי הגלות. בגולה היינו חסרי אמצעים להגנה עצמית וכך, לשיטתו, גם בצפת. בגולה נאלצנו להסתגר בשטייטלים מבודדים וכך, לשיטתו, גם בצפת. בגולה היינו חלשים ומופלים לרעה וכך, לשיטתו, גם בצפת. כאשר יהודי בגולה נאבק על קיומו, מדובר בדבר מובן וצודק, אך כאשר יהודי ישראלי בעמדת כוח נאבק על קיומו כאילו הוא ילד חלש ומסכן – זה כבר הופך להיות מסוכן.

נכון, חשוב לשמור על זהות המדינה היהודית וכן, משולב בכך גם אתגר דמוגרפי. אבל אצל הרב מצפת זה מגיע ממקום שונה. הוא מפחד. הוא לא הפנים את המשמעות של מדינה ריבונית עם ממשל, צבא ואחריות. ברוחו, הוא עדיין נמצא אי שם בעיירה נידחת, מכין את חסידיו לפוגרום הבא.

במסגרת תפיסתו הגלותית, רב העיר צפת מרבה להביע עמדות אנטי-ציוניות מובהקות. הוא אינו מקבל את סמכות המדינה לקבוע את גורלה, תוך קריאה לסירוב פקודה ומרד בשורות הצבא. הוא בז ליסוד הדמוקרטי של המדינה, תוך הסתה נגד הרשות השופטת, אותה הוא כינה בעבר "מרושעת". הוא מנצל את מעמדו הציבורי, בניגוד לחוק, כדי לקדם את עמדתיו המדיניות. עבורו, מדינת ישראל, בדיוק כמו ערבי ישראל, היא יריב מר וקשה.

זכותו של כל רב, גם רב גלותי ואנטי-ציוני, להביע את דעותיו, כל עוד לא מדובר בהסתה לגזענות. מדינה יהודית ודמוקרטית צריכה לגנות בתוקף אנשים מסוג זה, קל וחומר לא לתת להם משרה ציבורית. מדינה יהודית צריכה להפנים את הסכנות של גזענות ולאומיות הדורסת קבוצות מיעוט. אנחנו מבינים היטב את הסכנה בשנאת האחר. התורה שלנו היא תורת גרים, שהכירה לפני כולם בקושי של חיים בארץ נכר עם אנשים שונים ותרבות זרה. בתור עם מפוזר ומפורד בין העמים – איננו יכולים לתת מקום לאמירות כגון אלו של הרב מצפת. כבר לא ניתן להסתפק בסילוקו מתפקידו הציבורי – יש לדרוש ממנו להחזיר את הכספים שגזל מהציבור על מנת לקדם את עמדותיו הגלותיות והאנטי-ציוניות.

הגיע הזמן להזכיר לרב כמה דברים: עם חזק לא חושש על זהותו, עם חזק לא צריך להנמיך את האחר כדי להרים את עצמו, ועם חזק מתנהג בחמלה, באחריות ובמוסריות.

==

אלעד קפלן הוא רכז פעילות בתנועת 'ציונות דתית ריאלית'

http://www.srugim.co.il/11214-%D7%93%D7%A2%D7%94-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%94%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%AA%D7%99-%D7%9E%D7%A6%D7%A4%D7%AA-%D7%94%D7%95%D7%90-%D7%90%D7%A0%D7%98%D7%99-%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%9E%D7%95%D7%91%D7%94?di=1

הלכה: מותר למכור דירות לגויים

מותר להשכיר ולמכור בתים לגויים, מתוך אנושיות ושיקולים מוסריים. עיון במשנתו של הרב חיים דוד הלוי זצ"ל

ט"ז כסליו תשע"א – הרב רוס סינגר
מקריאה על המחלוקת לגבי מכירת דירות לערבים בצפת, ניתן לקבל את הרושם המוטעה כי מדובר בעימות בלתי מתפשר בין איסור הלכתי מובהק, שאין עליו עוררין, לבין הנורמות המקובלות של מדינה דמוקרטית ומודרנית. מצד אחד יש את רב העיר צפת, בתמיכה של מספר רבנים אחרים, שדורש מתושבי העיר היהודים לא למכור או להשכיר את בתיהם לערבים. מצד שני יש ארגונים לזכויות אדם, שדורשים בתגובה לפתוח בחקירה פלילית נגד הרב, בעוד קבוצה של מאות אנשי תרבות ואקדמיה ניסחו מכתב המגנה את עמדתו. יחד עם זאת, יש דרך אחרת, יהודית ודמוקרטית, המגשרת בין העולמות.

הרב חיים דוד הלוי זצ"ל, הרב הראשי של תל אביב ואחד הפוסקים החשובים של סוף המאה ה-20, החזיק בעמדה שונה מאוד בסוגיה זו. בתוך היצירתו ההלכתית הגדולה  "עשה לך רב", עסק הרב הלוי מספר פעמים בסוגיית מכירת קרקעות ללא יהודים. באופן עקבי, לאורך כל הטיפול שלו בנושא זה, הרב מצהיר כי מכירת אדמות בארץ ישראל לגויים מותרת בתכלית ההיתר (עשה לך רב, 4:1, 8:68, 9:30). לשיטתו, המקורות המקראיים עליהם מתבססים האוסרים מכירת קרקעות לא רלוונטיים למציאות בימינו, מפני שהם אינם מתייחסים לאותם גויים הסובבים אותנו. בהתבסס על דברי רבי מנחם המאירי, הרב הלוי קובע כי הפסוקים הללו מתייחסים רק לעמים עתיקים, עובדי אלילים אכזריים וברבריים, ולא לנוצרים ולמוסלמים עימם אנו חולקים כיום את הארץ.

בדרך זו, הרב הלוי מבטל כל איסור למכירת קרקעות ובתים לגויים, אך הוא אינו מסתפק בכך. הוא ממשיך לנסח חובה הלכתית להתייחס לאזרחים הלא יהודים החיים בחברה הישראלית בהגינות ובשוויון. הרב הלוי יוצא מגדרו על מנת להבהיר כי אחריות זו אינה נובעת מהכרח או צורך יהודי-עצמי, אלא מתוך אנושיות ושיקולים מוסריים. הוא אפילו מרחיק לכת עד כדי ציטוט מתוך מגילת העצמאות, בה נכתב כי מדינת ישראל "תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת גזע ומין" (עשה לך רב, 9:30,33).

אין ספק כי אתוס דמוקרטי הומניסטי אינו בהכרח זהה למסורת היהודית. בהחלט ניתן למצוא לא מעט סתירות ומתחים בין העולמות. יחד עם זאת, זה לא אומר שאין חפיפה משמעותית של ערכים. גם כאשר קיים מתח, לעתים קרובות ניתן לתווך בין העולמות ולהיעזר בכל אחד מהם על מנת להבין את השני טוב יותר. רגע לפני שאנו נסחפים אחרי אחד הכיוונים – או ההומניזם הדמוקרטי או המורשת היהודית – כדאי ללמוד את עבודותיהם של פוסקים כמו הרב חיים דוד הלוי, המציגים מודל אחר. מודל המעוגן בהלכה, במקורות היהודיים ובמסורות, שמבין כי שוויון וזכויות אדם הם חלק בלתי נפרד מעולם הערכים היהודי.

המחבר משמש כר"מ בישיבת מעלה גלבוע

 

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: