צבי בראל | לא תג – טרור

עברית שפה יפה. מתייפייפת, ליתר דיוק. אלא שכמו דוגמנית שימי הזוהר שלה חלפו והיא פונה אל האיפור הכבד, השמנוני, כדי שיחפה על מה שעשו הגיל והתלאות, כך גם העברית. למשל, שני המונחים שהפכו זה מכבר לחלק בלתי נפרד ממנה, עד כי נשכחה משמעותם האמיתית: "תג מחיר" ו"נוהל שכן", שהעמיד צאצא בדמותו של "נוהל ילד". 

לכאורה, מה יכול להיות תמים יותר מפעולת תגמול על עוול שעשו לך או יעשו לך? שרפו למתנחלים בית כנסת – וגם אם עדיין לא – הם ישרפו מסגד. עקרו למתנחלים עצי זית – וגם אם לא – הם יעקרו בחזרה, חוררו את צמיגיהם – וגם אם לא – הם ינקבו את צמיגיהם של אזרחים פלסטינים. וכי מה נותר להם לעשות? כיצד יוכלו להתגונן מפני הרשע הטבוע בפלסטינים? יתלוננו במשטרה? יזעיקו את הצבא? הם הרי למדו היטב מן הפלסטינים מה קורה כאשר מתלוננים במשטרה.

ומה רע כל כך ב"נוהל שכן" הנודע לשמצה? "לפי המוסר היהודי האמיתי, חייכם קודמים לחיי אויב, בין אם הוא חייל ובין אם הוא אזרח המחפה עליו. לכן אסור לכם לסכן את חייכם בעבור האויב, גם לא בעבור אזרחיו", הנחה את החיילים הרב יצחק שפירא מישיבת "עוד יוסף חי" שביצהר. כן, זה אותו רב אשר חיבר את שיקוץ "תורת המלך", שמבהיר מתי מותר וצריך להרוג בגויים. גם כאן, כמו ב"תג מחיר", המוסר היהודי ה"אמיתי" מוצא את ביטויו המובהק: הקם להורגך השכם להורגו. גם אם פלסטינים לא שרפו, עקרו או חוררו, מוטב וחובה להקדים את המכה. הפלסטינים כבר יבינו למה. משוואת "הצדק התמים", לכאורה, שטמונה ב"תג מחיר" מתהפכת על פיה.

"תג מחיר" של המתנחלים ו"נוהל שכן" של הצבא נטמעו בנוחות רבה כל כך בשפה, עד שזו הצליחה לכסות על כך ש"תג מחיר" הוא פעולת טרור ו"נוהל שכן" אינו חילופי מתכונים, הוא עבירה על החוק. ב-6 באוקטובר 2005 קבע בג"ץ כי השימוש באזרחים פלסטינים במסגרת פעילות צבאית אסור מכל וכל ופסל גם את השימוש ב"נוהל אזהרה מוקדמת", שבו נעשה שימוש באזרחים.

אבל אמות המידה של בג"ץ או אלה שמנסה החוק עצמו לקבוע בהגדירו מה הן פעולות טרור, אינן תקפות מול אמות מידה אלוהיות כפי שמפרשים אותן נציגי האל עלי אדמות. הטרור של מתנחלים והעבירות של הצבא, גם אם לעתים חיילים עומדים לדין, הפכו לכל כך בנאליים עד שקשה למצוא מי שיתרגש מהם. בדיוק כפי שאין מתרגשים מרצח בין עבריינים, עד שמעשים אלה נראים כאילו הטבע יצרם. ובאמת, מה יותר טבעי מאשר מתנחלים שפוגעים בערבים או צבא שמשתמש באזרחים כמגן אנושי? וכשפרעות אלה נהנות מן השפה העברית המגוננת, יכולים המוסר והצדק לנוח בשלום על משכבם.

זוהי בדיוק הפינה החשוכה שאליה שאפו אותם טרוריסטים להגיע: לנהל מלחמה פרטית בלי שאיש יתערב במעשיהם תחת פרוכת של צדק. זהו טרור שאינו חותר להישגים מדיניים – את אלה הרי כבר השיגו "המתנחלים הטובים" – והוא לא נועד ליצור מציאות דמוגרפית חדשה בשטחים – על כך יטרחו נציגי המתנחלים שיושבים בכנסת. זהו טרור מקומי, שתכליתו חינוכית: להטיל אימה על הפלסטינים וללמד אותם דרך ארץ כלפי המתנחלים. זהו טרור שיעדיו מוגבלים: לשמש הזרוע הצבאית של המתנחלים. בדיוק כמו שבאיראן יש גם צבא ומשמרות מהפכה וגם משמרות של מתנדבים, הבסיג', אשר אחראים לרוב מעשי הטרור נגד אזרחים, וכפי שלחמאס יש גם זרוע צבאית וגם משמרות אזרחיים שמפעילים טרור אזרחי נגד מי שנחשב סוטה דתי, גם המתנחלים הקימו בקרבם זרוע דומה של טרוריסטים.

כמובן, אין הכוונה לכל המתנחלים, יש בהם אפילו מי שמגנה את פעולות הטרור הללו, אבל מתי ראה מישהו משמרות הגנה של מתנחלים טובים יוצאות לעזרת מוסקי הזיתים הפלסטינים? את המלאכה הבזויה הזאת הם משאירים לצבא. לעצמם הם שומרים את מלאכת הקודש: את הטרור.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: