איך הכל התחיל

ספר שמופץ בימין מסביר מתי מותר להרוג "גויים"

מותר להרוג כל גוי המהווה סכנה לעם ישראל, גם אם הוא ילד או תינוק – כך קובע ראש ישיבת "עוד יוסף חי", הרב יצחק שפירא, בספרו החדש "תורת המלך" שכתב עם רב נוסף בישיבה. לאורך 230 עמודי הספר, שמופץ באינטרנט, מקפידים מחבריו לא לנקוב במונחים "ערבים" או "פלסטינים". החומרים מהם נוצר טרור יהודי

<!–

רועי שרון | 9/11/2009 7:29 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר

מתי מותר להרוג גויים? על השאלה הזו משיב הספר "תורת המלך", שזה עתה יצא לאור ונכתב על ידי הרב יצחק שפירא, ראש ישיבת "עוד יוסף חי" שביישוב יצהר הסמוך לשכם, יחד עם רב אחר בישיבה, יוסי אליצור. 230 עמודים, לא פחות, של הלכות הריגת גויים, מעין מדריך למי שמתלבט אם ומתי צריך ומותר לקחת חיים של מי שאינו יהודי.

הרב יצחק שפירא

הרב יצחק שפירא צילום: פלאש 90


הספר אמנם אינו מופץ ברשתות הספרים המובילות, אבל כבר זוכה להמלצות חמות מגורמים בימין, בהן המלצות שהודפסו בפתח הספר מרבנים חשובים דוגמת יצחק גינזבורג, דב ליאור, יעקב יוסף ועוד. ההפצה נעשית באמצעות האינטרנט ודרך הישיבה, בשלב זה במחיר היכרות של 30 שקל לעותק. באזכרה שנערכה בסוף השבוע בירושלים לרב מאיר כהנא במלאת 29 שנים להירצחו נמכרו עותקים של הספר.

לאורך כל הספר עוסקים המחברים בבירור הלכתי תיאורטי מעמיק בנושא הריגת גויים. המילים "ערבים" או "פלסטינים" אינן מוזכרות אפילו ברמז, והמחברים אף נזהרים שלא להתבטא מפורשות בעד נטילת חוק לידיים על ידי אדם פרטי.

בספר מפורטים מאות מקורות מן התנ"ך וההלכה, ששימשו את המחברים במהלך כתיבתו. בין היתר מובאים בו ציטוטים של הרב קוק, מאבות הציונות הדתית, ושל הרב שאול ישראלי ז"ל, מראשי ישיבת "מרכז הרב", מעוז הציונות הדתית-לאומית שמשכנה בירושלים.
<!–<<>>

"כל אזרח שתומך במלחמה – הריגתו מותרת"

הספר נפתח באיסור להרוג גוי ומנמק זאת, בין היתר, במניעת איבה וחילול השם, אבל מהר מאוד עוברים מחבריו מן הצד האסור אל הצד המותר, אל ההיתרים השונים לפגיעה בגויים, כשבמרכזם החו? בה המוטלת עליהם לקיים את שבע מצוות נח, שבהן מחויבים כל בני האדם בעולם. בין המצוות: איסור גזל, שפיכות דמים ועבודה זרה.

"כאשר אנו ניגשים לגוי שעובר על שבע מצוות והורגים אותו מתוך אכפתיות מקיום שבע המצוות, אין שום איסור בדבר", נכתב בספר, שמדגיש כי ההריגה אסורה, אלא אם תיעשה באמצעות פסק דין של בית משפט. אלא שבהמשך מסייגים המחברים את האיסור ומציינים שמדובר רק ב"מערכת מתוקנת שדנה ומטפלת בגויים שעוברים על שבע מצוות בני נח".

בספר מופיעה מסקנה נוספת המסבירה מתי מותר להרוג גוי, גם אם אין הוא אויב ישראל. "בכל מקום שבו נוכחותו של גוי מסכנת

// // // //

//

חיי ישראל מותר להורגו, גם אם מדובר בחסיד אומות העולם והוא לא אשם בכלל במצב שנוצר", קובעים המחברים. "כאשר גוי עוזר לרוצח יהודים וגורם למיתה של אחר, מותר להורגו, ובכל מקרה שבו נוכחותו של גוי גורמת סכנה לישראל – מותר להרוג את הגוי".

אחד ההיתרים להרוג גוי, על פי ההלכה, ניתן כאשר חל עליו דין רודף, גם אם הוא אזרח. "ההיתר חל גם כאשר הרודף אינו מאיים להרוג באופן ישיר, אלא באופן עקיף", נכתב בספר. "גם אזרח שמסייע ללוחמים נחשב רודף ומותר להורגו. כל מי שעוזר לצבא הרשעים בכל אופן שהוא מחזק רוצחים ונחשב לרודף. אזרח המעודד את המלחמה נותן כוח למלך ולחיילים להמשיך בה. לכן כל אזרח במלכות שנגדנו שמעודד את הלוחמים או מביע קורת רוח ממעשיהם, נחשב רודף והריגתו מותרת. וכן נחשב רודף מי שמחליש בדיבור וכדומה את המלכות שלנו".
<!–<<>>

"לא צריך החלטה של אומה – גם יחידים יכולים לפגוע"

גם בילדים מותר לפגוע, קובעים הרבנים שפירא ואליצור, משום שהם "חוסמי דרך". וכך כותבים הרבנים: "חוסמי דרך – תינוקות נמצאים פעמים רבות במצב הזה. הם חוסמים את דרך ההצלה בנוכחותם והם עושים זאת באונס גמור. למרות זאת, מותר להורגם כי נוכחותם עוזרת לרציחה. יש סברא לפגוע בטף אם ברור שהם יגדלו להזיק לנו, ובמצב כזה הפגיעה תכוון דווקא אליהם, ולא רק תוך כדי פגיעה בגדולים".

כריכת הספר ''תורת המלך''

כריכת הספר "תורת המלך"

בנוסף, מותר לפגוע בילדיו של המנהיג כדי להפעיל עליו לחץ. אם פגיעה בילדיו של מלך רשע תפעיל עליו לחץ שימנע ממנו להתנהג ברשעות – אפשר לפגוע בהם. "נעדיף להרוג את הרודפים מאשר להרוג אחרים", מבהירים הכותבים.

בפרק שכותרו "פגיעה מכוונת בחפים מפשע", מסביר הספר כי עיקר המלחמה היא נגד הרודפים, אבל גם מי שמשתייך לעם האויב נחשב לאויב כי הוא מסייע לרוצחים.

גם לנקמה יש מקום ותכלית בספרם של הרבנים שפירא ואליצור. "כדי לנצח את הרשעים צריכים להתנהג איתם בדרך נקמה ומידה כנגד מידה", הם קובעים. "הנקמה היא צורך הכרחי כדי להפוך את הרשעות לכזו שלא משתלמת. ולכן לפעמים עושים מעשים אכזריים שנועדו ליצור מאזן אימה נכון".

באחת מהערות השוליים כותבים השניים משפט שיש בו כדי להתיר יוזמות של אנשים פרטיים, שלא במסגרת החלטה של ממשלה או צבא. "לא צריך החלטה של אומה כדי להתיר את דם מלכות הרשעה", כותבים הרבנים. "גם יחידים מתוך המלכות הנפגעת יכולים לפגוע בהם".

בניגוד לספרי הלכה היוצאים לאור בישיבות גבוהות, הפעם הוסיפו הרבנים פרק ובו מסקנות הספר. כל אחד מששת הפרקים מקוצר לדגשים עיקריים של שורות ספורות, שבהן נכתב, בין היתר: "מצאנו בהלכה שהגויים חשודים באופן כללי בשפיכת דם ישראל ובמלחמה החשד הזה מתחזק מאוד. גם תינוקות שאינם עוברים על שבע מצוות יש שיקול להורגם בגלל הסכנה העתידית שתיגרם אם הם מוחזקים לגדול להיות רשעים כמו הוריהם".

<!–<<>>

"במדינה יהודית לא יושבים בכלא על דברי תורה"

אף כי המחברים, כאמור, מקפידים על המונח "גויים", ישנם בוודאי מי שעלולים לפרש מהו הלאום של ה"גויים" העלולים לסכן את עם ישראל. חיזוק לכך ניתן בעלון ה"קול היהודי" המופץ באינטרנט ביצהר, שבו נכתב על אודות הספר: "מיותר לציין שבשום מקום בספר לא נכתב שהדברים מכוונים רק לגויים הקדמונים".

עורכי העלון לא שכחו לשגר עקיצה בכיוון אנשי השב"כ, שבוודאי יטרחו להשיג לעצמם עותק. "המערכת מציעה לשב"כ להעניק את פרס ביטחון ישראל למחברים", נכתב בעלון, "שאפשרו לחוקרים לקרוא את המסקנות המקוצרות, בלי צורך להעמיק בכל הספר".

אחד מתלמידי ישיבת "עוד יוסף חי" ביצהר הסביר, מנקודת מבטו, מהיכן מצאו הרבנים שפירא ואליצור את העוז להתבטא בצורה כל כך חופשית בסוגיה כמו "הריגת גויים. "הרבנים לא חוששים מהעמדה לדין משום שאז יצטרכו להעמיד לדין גם את הרמב"ם והרמב"ן, ובכל מקרה מדובר במחקר הלכתי", אמר תלמיד הישיבה. "במדינה יהודית אף אחד לא יושב בכלא על דברי תורה".

תושב אחד היישובים בשומרון אמר בתגובה לידיעה: "אנחנו מכבדים את הרבנים אבל הם אינם מייצגים את היישובים ואף לא את המאחזים".

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: