דעות


'דעת התורה' של הרבנים הממרידים עדי אביר

בזוית חדה – ויעשו כולם אגודה אחת/יהושע הַס

דעה: "מגינך ומגנך ממך יצאו"

דעה: התיוג של "תג מחיר"

דעה: הפעם הוונדליזם הציל

דעה: צבא ישראל

נוער הגבעות: חוד החנית במאבק על המולדת ● מאיר ברטלר

 

תלמידי הרב כהנא בפאתי אום אל-פחם – גדי גבריהו

פאשיזם עכשיו – רפיק חלבי

לא תג – טרור – צבי בראל

אריה ברנע | ניתנה רשות למשחית לחבל

"תג מחיר – כמו הבריונים בימי החורבן"- הרב רבינוביץ

זו אינה היהדות – רוביק רוזנטל

אחרי החגים – שי ניר

לשרוף את תורת המלך – אורי פולק

גדי גבריהו | לא כל התורה היא "תורת המלך"

מורה נבוכים לעומד מן הצד

ברית חושך לגרש – מאמר דעה

דעה לעיתון – ברית חושך לגרש – בעקבות הוראת ברק לפינוי ישיבת "עוד יוסף חי"

כתבות כנגד סירוב הרבנים להתייצב לחקירה

הרב לאו

הרב שרלו

הרב יואל בן נון

הרב פרומן

ספי רכלבסקי

אפרת שפירא רוזנברג

"תורת המלך" וחמישים הרבנים:

פאשיזם? קטן עלינו

יוסף חרמוני


חיבורם של הרבנים יצחק שפירא ויוסף אליצור "תורת המלך", הוא ספר פסיקות רבניות שראה אור בנובמבר 2009. כותרת המשנה של שמו גורסת כי הוא עוסק בסוגיות "דיני נפשות בין ישראל לעמים". כותרת צמחונית, המעידה לכאורה כי הספר עוסק בדין הריגת גוי בידי יהודי, וההפך.
צעקה קלושה אך מוצדקת לחלוטין התעוררה בארץ לאחר שיצא הספר. נאמר בה כי הספר עוסק בדיני הריגת הגויים וכי דינים אלה, על פיו, פרושם אצבע קלה מאוד על ההדק.
תומכי הספר, מנגד, טוענים כי אין כל פסול בבדיקת דעת התורה בסוגיית הרג חיילי האוייב בעת מלחמה.

אלא ש"תורת המלך" אינו עוסק בהרג חיילי האויב בלבד, ואינו מגביל את תחולת מסריו לעת מלחמה. למעשה, כפי שיובהר להלן בקצרה, כותרת המשנה של הספר צריכה להיות "דיני השמדת הגוי". שהרי "תורת המלך" עניינו ההתר והחובה להשמיד לוחמים, אזרחים, נתיני אוייב ושאינם כאלה.
הספר "תורת המלך" הוא תועבה. אלא שהאסון, כידוע לכל המצוי בישראל של סתיו 2010 איננו מתמצה בכך שהספר פורסם; הספר הזה הוא אסון, כיון שכל הכתוב בו זכה לגושפנקה רבנית מכובדת.

ארבעה מכתבי-הסכמה לתוכן הספר הופיעו כבר בעמודיו הראשונים (בעמודים ללא מיספור). הרב זלמן גולדברג, חזר בו ממכתב ההסכמה שצירף לספר. שלושת הרבנים החתומים על מכתבי ההסכמה הם:

  • הרב דב ליאור, הרב של קרית-ארבע וסביבתה, שהוא גם ראש ועד רבני יש"ע ומחשובי הרבנים הציונים דתיים; הרב ליאור אף רואה ב"תורת המלך" חיבור מנחה מנהיגים יהודיים ואת נתיניהם היהודים, בעת מלחמה כבעת שלום: ראוי החיבור הזה לעלות על שולחנם של מלכים מאן מלכי רבנן וכל שוחרי תורה ואוהביה שיראו איך שתורת ישראל מדריכה את האדם בין בחיים אזרחיים הרגילים והן בזמן מלחמה.
  • הרב יצחק גינזבורג, רב חב"די מרכזי ומשפיע בימין הקיצוני, אשר לו אלפי מעריצים. גינזבורג עומד בראש ישיבת "עוד יוסף חי" ביצהר, והוא גם מורם ורבם של מחברי "תורת המלך", הרבנים שפירא ואליצור, שאף הם פועלים בישיבה זו. – הרב יעקב יוסף, בנו של הרב עובדיה יוסף. משקלו הציבורי של יעקב יוסף בציבור הש"סי וסביבו, איננו מבוטל.

מחברי "תורת המלך" זומנו לחקירה משטרתית. בעקבותיהם זומנו אף הרבנים גינזבורג, ליאור ויוסף, מעניקי הגיבוי הרבני הבכיר לספר. בתגובה, כתבו הרבנים ליאור ויוסף גילוי דעת ("לא תגורו מפני איש", כ"ט באב התש"ע), ובו נאמר בין השאר: הספר תורת המלך מציג משנה סדורה כיצד לנהוג על פי התורה בזמן מלחמה ומהו מוסר-המלחמה האמיתי על-פי דעת תורתנו הקדושה.הספר תורת המלך מציג משנה סדורה כיצד לנהוג על פי התורה בזמן מלחמה ומהו מוסר-המלחמה האמיתי על-פי דעת תורתנו הקדושה. הרבנים הנכבדים הללו מתעלמים בגילוי הדעת מסוגיות הנידונות בספר, שאינן דיני מלחמה. התעלמות זו לא מנעה את חתימתם של חמישים רבנים על הודעת תמיכה והצטרפות לרבנים ליאור ויוסף ולעמדתם התומכת בספר. תמיכת חמישים הרבנים מצורפת לגילוי הדעת של השניים. חמישים מסכימים אלה הינם רבנים מרכזיים במחנה הדתי לאומי והחרד"לי. בהודעתם המצורפת לגילוי הדעת של הרבנים ליאור ויוסף, אומרים חמישים הרבנים כי הם מצטרפים לדברי האמת והצדק של השניים, התומכים בספר ובמסריו. בכך הפכה סימטת השינאה הגזענית, השואפת להיות ממומשת, לשדרה רחבה ומכובדה, שמתנפנפים בה דגלים רבניים רבים וחשובים. לא קשה לשער את משמעות שדרת הדגלים הזו. אין צורך לנחש אלו זרמים על-קרקעיים הניבו את צמיחתה ואילו זרמי שינאה במחשכים יעלו ויזרמו אליה.


להלן כמה מסרים ואמירות מתוך "תורת המלך", שהפך – עם חתימת חמישים הרבנים על גילוי דעת של תמיכה בו – למניפסט מרכזי, מונף אל-על, של הציונות הדתית.
הערות לאסופת המובאות שלהלן:

  1. כל ההדגשות במובאות (מתוך "תורת המלך" ומקורות אחרים, הן שלי, אלא אם מצויין אחרת.
  2. במָקום שב"תורת המלך" כתוב "ישראל" והכוונה אינה לעם ישראל אלא לבן-עם-ישראל, אכתוב להלן "יהודי".

קיומו של גוי הוא בעצם לא-לגיטימי

מובאות מ"תורת המלך" פורסמו בעיתונות, וייתכן שעוררו כמה פיהוקי זעזוע. הספר, אכן, מלא בזוטות כגון: איסור 'לא תרצח' מתייחס ליהודי שהורג יהודי אחר. יהודי שהורג גוי, אינו חייב מיתה (עמ' רכ"ח); או: גם תינוקות שאינם עוברים על שבע מצוות – יש שיקול להרגם בגלל הסכנה העתידית שתיגרם…
ועוד כהנה וכהנא, פיסקאות ומשפטים נוטפי-דם, זולגי-דם.

אולם מעיני המלינים על נוראותו של הספר נעלמו שורות אחדות המעניקות גוון גזעני-משמידני לכל ה"דיון" המדמם הזה: "תורת המלך" קובע כי לאחר מתן תורה (שהגויים סרבו ליטול בו חלק), הגויים בעצם הפכו כעת לכאלה שאינם מצוּוים ועושים, בדומה לבעלי חיים שחיים בעולם הזה ללא מודעות ומשמעות לחייהם (עמ' קע"ד). בהמשך קובעים המחברים כי עצם קיומו של גוי שאינו גר תושב (שלא קיבל עליו שבע מצוות בני נוח) איננה לגיטימית; עצם הדיון באיסור הריגתו של גוי הוא הכנעה,שכן עצם קיומו של גוי היא התרסה: בעצם, על פי תרי"ג מצוות, אין בכלל מקום למציאות של גוי כמות שהוא. גוי אמור להפוך לגר תושב, וכל עוד הוא לא הפך לגר תושב – הוא במצב מקולקל… ולפי הרמב"ם אי מקום להשאיר גוי כזה בעולם. … האיסור להרוג גוי אינו נובע מעצם היוקר של חייו, שבעצם אינם לגיטימיים כפי שהם (עמ' קע"ה). במצב מתוקן אין מקום לאיסור הריגת גוי, שהרי מציאות של גוי שאינו גר תושב אינה לגיטימית. וכפי שכתב הרמב"ם: 'ציוה משה רבינו מפי הגבורה (האל) לכוף את כל באי העולם לקבל מצוות שנצטוו בני נוח, וכל מי שלא יקבל ייהרג'. כך שעצם העיסוק באיסור הריגת גוי הוא כבר הכנעה גדולה, המלמד שהעולם לא מתוקן… (עמ' קע"ט).
ועוד: במצב מתוקן אין מקום לאיסור הריגת גוי, שהרי מציאות של גוי שאינו גר תושב אינה לגיטימית (עמ' קע"ט).

האם עולה מן הדברים כי כל עוד איננו מעמידים את האנושות כולה בפני הברירה בין קבלת מצוות בני נוח לבין השמדה, קיומה אינו לגיטימי? כיון שכל מיליארדי האדם לא קיבלו עליהם שבע מצוות בני נוח – אין זה בלתי הגיוני להסיק כי כולם בני מוות הם.
זוהי נקודת המשען הארכימדית שעליו משעינים הרבנים, מחברי "תורת המלך", את קביעותיהם. מהעדר-הלגיטימיות של הקיום הגויי, נובעת הלגיטימיות של השמדת הגויים הסיטונית, של ניצולם לכל מטרה, של שימוש בהם ואולי אף באבריהם, כפי שנראה להלן.
["השאלות" בראש כל קבוצת מובאות שלהלן, הן שלי. מה שאינו מצוי בין גרשיים, אף הוא שלי. י.ח.]

סליחה, כבוד הרב. מה עם הגוי הזה, מותר להרוג אותו?

הנה צרור תשובות אפשריות שהספר מציע:

  • איסור לא תרצח מתייחס רק ליהודי שהורג יהודי ולא ליהודי שהורג גוי, אפילו אם גוי זה הוא מחסידי אומות העולם (עמ' י"ח).
  • גוי שאינו עושה עימנו מלחמה – אסור להצילו ממיתה ואסור להורגו (עמ' כ"ב).
  • גויים שאין בינינו ובינם מלחמה, אסור להצילם אם נטו למות… אם רואים אחד מהם שנפל לים, אין להצילו. לפיכך, אסור לרפאם, אפילו בשכר… (עמ' נ"ה).
  • סיכום: איסור 'לא תרצח' מתייחס ליהודי שהורג יהודי אחר (עמ' כ"ז).
  • כל גוי שלא קיבל מצוות שנצטוו בני נוח, הורגים אותו אם ישנו תחת ידינו (עמ' ס"ט).

קביעה זו סותרת את שנאמר בעמוד כ"ב (איסור הריגת גוי שאינו נלחם בנו). אבל למה לדקדק בקטנות?

כבודו, הריגת חפים מפשע במלחמה – זה בסדר?

למה לא? יראה השואל להלן, ויבין:
פגיעה מכוונת בחפים מפשע. זוהי כותרתו של הפרק השישי (עמ' ר"ח).
ופרט לפרק השישי, ישנו עיסוק רב בסוגייה:

  • יש מצבים בהם נרצה לכתחילה לפגוע דווקא בחפים מפשע, ונוכחותם והריגתם דוקא מועילה ומסייעת לנו (עמ' קצ"ח).
  • מותר להרוג את הגויים כדי להציל בזה חיי יהודים. .. וזה מותר גם במקרה בו אנחנו מנצלים את נוכחותם של התינוקות החפים מפשע כדי לפגוע בהוריהם וכדומה [הדגשה במקור] (עמ' קצ"ט).

כותרתו של סעיף 15 בפרק החמישי: טוב שבגויים הרוג בשעת מלחמה (עמ' ר). ואחר כך מוסבר מדוע יש להרוג את הגויים הללו, בין שלוחמים הם ובין שלא: הם נחשים ואינם שומרי שבע מצוות בני נוח, וממילא בני-מוות הם: ובאו חז"ל ולימדו אותנו שלא להסס אלא נמהר להרגם, מפני שרשעותם גורמת לנו לחשוב בהם ולהתייחס אליהם כמו אל נחשים, ובפרט שהם ממילא עוברים על שבע מצוות וחייבים מיתה (עמ' ר"א).

  • פירוש לדבריו של רבי שמעון: הטוב שבהם, מכל מקום לבו ומחשבתו הטמונה בקרבו היא מלאה ארס כנחש… ואין לו תקנה כי אם לרצוץ את מוחו… (עמ' ר"ב).

כבודכם, ברצוני לשאול: הריגת ילדי גויים, הולך?

הולך, ועוד איך. הנה, למשל:

  • פרק ט"ז.טף: כאשר דנים בהריגת תינוקות וילדים (הרי מצד אחד הם לכאורה חפים מפשע), אך מן הצד השני יש חשש גדול מפני מעשיהם כשיגדלו (עמ' ר"ה). ובהקשר הזה ברורה החובה להרוג כל זכר במצב שבו אנחנו כובשים שטח של אויב שלא הסכים להיענות לקריאה שלנו לשלום; כיון שהישארותם של זכרים גדולים היא סכנה לשלטון שלנו באותו מקום (הערה מג, שם).
  • רבינו בחיי כתב כי … אין חמס [עוון, פשע] בהריגת הטף, ענפי שורש המרי, הגוי המר והנמהר, שהרי בודאי יהיו הולכים בדרכי האבות לעשות כל תועבת אלוהים, וילמדו ישראל מהם… אם כן, – אילו הנחנו אותם בחיים, הלא חייהם סיבה לנזק גדול מאוד יותר מנזק ההריגה [הריגתם]… ומטעם זה התירה התורה הריגת טף ושייעשה נזק מועט – כדי שידחה [(ימנע] נזק גדול שהיה מגיע לעולם בחייהם, ואין בזה חמס… ועל כל פנים, אנחנו למדים שיש סברא [זה הגיוני, סביר] לפגוע בטף אם ברור שהם יגדלו להזיק לנו, ובמצב כזה הפגיעה תכוון דווקא אליהם, ולא רק תוך פגיעה בגדולים, כאשר הילדים גם הם ניזוקים (עמ' ר"ז). ובאופן פשוט, גם הם [הילדים] מרויחים מזה כי אחרת יגדלו בצורה לא מתוקנת וממילא נצטרך להורגם… כיון שממילא צריך לעקור את האומה הזו וכל כוחה הרוחני – הילדים הללו לא יהיו עִם קיום [לא יהיה להם קיום], וסופם להיות בני מוות בעולם בו אין להם מקום; ועל כן מוטב להורגם כבר עכשיו (הערה מ"ו, שם).

וישנו טיעון נוסף בזכות הריגת הילדים:

  • הטף לא נהרגים בגלל רשעותם, אלא בגלל שיש צורך של כולם בנקמה ברשעים, והטף הם אלה שהריגתם תספק את הצורך הזה (עמ' ר"כ).

כבודכם, הבנתי שכל שימוש בגויים מותר. זה נכון?

שפירא/אליצור קובעים קטגורית כי הגויים הם דבר שאפשר להשתמש בו:

  • אפשר להשתמש בהם למס ועבדות כרצוננו (עמ' קע"ה).

אך לא רק מס ועבדות הם אופני השימוש בגויים. על פי "תורת המלך" אין הגבלה על אופני השימוש שיעשה העם הנבחר ב"כל באי עולם", כלומר בכל האנושות:

  • לדעת הרמב"ן, שאין חובה לכוף את כל באי העולם להיות גרי צדק – זה מפני שלא איכפת לנו מהם, ולכן אם לא קיבלו על עצמם להיות ישרים והגונים, אפשר לכבוש אותם ולהשתמש בהם לכל צורך של ישראל (הערה מ"א בעמ' קע"ט).

מה, בין אופני השימוש בגויים מצוי גם שוד אברים לחלקי-חילוף?

לפני שיובאו ציטוטים אחדים העשויים להגיה חושך על הסוגייה, נביא להלן מדברי מורם ורבם של מחברי "תורת המלך", הרב יצחק גינזבורג. על פי מוטי ענברי, חוקר הפונדמנטליזם היהודי, הרב הביע דעה מוצקה בעניין. ענברי כותב: הגויים, לפי דרכו (של גינזבורג) אינם בני אדם. כך למשל אמר גינצבורג שבאופן תאורטי אם יהודי יצטרך כבד להצלת חייו, מותר יהיה לתפוס לא-יהודי ולקחת ממנו את הכבד בכוח הזרוע (מוטי ענברי, פונדמנטליזם יהודי והר הבית, האוניברסיטה העברית, תשס"ח, עמ' 159).
והנה, ב"תורת המלך" מצינו:

  • אנחנו רואים שחיי עובר חשובים יותר מחיי גוי, ואפילו גר תושב… אם כן, מובן מדוע מותר להתרפא בחיי גוי; בעוד שאין היתר להתרפא בחיי עובר… על [הצלת] חיי גוי לא מחללים את השבת, ומזה רואים שחייו אינם כחיי יהודי, ולכן מותר לנצל אותם לצורך הצלת יהודי… (עמ' קס"ז).

הדין החמור הזה של ניצול חיי גוי לשם שימור חיי יהודי קיים אף לגבי גוי שהוא גר תושב, כלומר שמקיים את שבע מצוות בני נוח:

  • … חיי גר תושב נדחים מפני חיי ישראל, ומותר להרוג גר תושב כדי להציל יהודי (עמ' קס"א); במצב של הצלת יהודי בהריגת [ע"י הריגת] גר תושב – אין איסור להרוג את הגר התושב (עמ' קס"ח).

בעמודים אחרים מפתח "תורת המלך" דיון בסוגיית הריגת עובר של אשה אחת למען הצלת חייה של אשה אחרת, למשל, כאשר אפשר להרוג את העובר ולהשתמש בחומרים מגופו כדי לייצר תרופה מסויימת עבור חולים (עמ' קס"ד). על פי רש"י מותר הדבר, אך הרמב"ם חולק עליו ואוסר זאת. [שם, קס"ד-קס"ה]. לעומת זאת, מסיק "תורת המלך", מותר להרוג גוי לצורך דומה:

  • חשוב להעיר שגם ל[פי] שיטה זו, שאסור להתרפא בעובר כדי להציל יהודי – מותר להתרפא בגוי כדי להציל יהודי, כמו שהסקנו לעיל בפשטות, וכמו שמוכח בדברי הרמב"ם… (עמ' קס"ו).

בהמשך דן "תורת המלך" בסוגיית החובה להרוג גוי כדי להציל יהודי:

  • אף על פי שבפשטות מותר להתרפא בהריגת גוי כמו שביארנו… יש לדון האם היהודי חייב לקום ולהרוג את הגוי במצב הזה [ההדגשה במקור] (הערה ט"ז, עמ' קס"ט).

כנאמר לעיל, גינזבורג, רבם של מחברי "תורת המלך", גורס ש"באופן תיאורטי" מותר לתפוס את הגוי ולקחת ממנו את הכבד בכוח הזרוע, מעשה שפירושו הריגת הגוי, לכל הדעות. אך גינזבורג לא פסק כי חובה לעשות זאת. וכך, מחברי "תורת המלך" ניצבים נבוכים מול סוגייה בלתי פתורה זו. לעומת זאת, קובעים שני המחברים בגדלות נפש, גוי רשאי להתאבד למען הצֵל יהודי:

  • מותר לגוי להתנדב ולתת לב או כבד כדי להציל יהודי [שם. הדגשה במקור].

האמנם לסדום נדמינו, לעמורה היינו?

לדעתי, לא בדיוק. הסדומאים והעמורתים היו רשעים, אך לא ידוע על כוונתם להשמיד עמים אחרים. איני יודע מהיכן שובטו הרוע והגזענות הרצחניים ש"תורת המלך" מנופף אותם כדגל, אף שהם זרמו ל"תורת המלך" דרך נחלים של כתבים יהודיים עתיקים יותר או פחות.

מעיינות אחרים השקו במימיהם את וינה ומינכן וברלין במאה השנים שהגיעו לשיאן בשנות הארבעים של המאה הקודמת. פרחי הרוע שצמחו שם וכאן, אינם זרים לחלוטין זה לזה.
הבה נשאל, איפוא: האמנם למינכן נדמינו, לברלין היינו?
והתשובה היא: אנחנו בדרך.

התייצבותה של שדרה מרכזית בציונות הדתית והחרד"לית לימין "תורת המלך" הוא ארוע רב-משמעות בתולדותיה של מדינת היהודים. ישראל פסעה בכך צעד כבד למינכניזציה וברליניזציה שלה. נאמר זאת אחרת: במארג היהודי בישראל, הולכים ומתבלטים קווים הלכתיים עתיקים, שיש בהם השקה כזו או אחרת לתווים כאלה ואחרים של האידיאולוגיה הנאצית.

בעניין זה כותב יהודה עציון, מראשי המחתרת היהודית של שנות השמונים, במאמרו "פשר אימת המראות", על …דמיון האמת המהופך שבין האידיאולוגיה הנאצית לבין תורת ישראל… מדהים באיזו דייקנות, מהופכת כתמונת ראי, נקט עמלק (הנאצי) נגד ישראל באותם אמצעים ממש שישראל צווה לנקוט נגד עמלק."תורת המלך" איננו "מיין קמפף". את "מיין קמפף" כתב מי שנתפס, בעת כתיבת הספר, כעבריין פוליטי בינוני, שהגיבוי הציבורי לו לא חורג מבוואריה. לעומת זאת, בדפי "תורת המלך" פורסמה תמיכה בספר, בחתימתם של פוסקי הלכה מרכזיים. חודשים אחדים לאחר מכן עוּבּתה תמיכה זו במעשה הנפת הספר הזה כדגל בידי קבוצת רבנים גדולה ומרכזית, שאנשיה פזורים בכל הארץ.

אולם בהתעלם מהבדל זה, ישנם מאפיינים משותפים להגות הגזענית הנאצית ולזו של "תורת המלך". אציין שניים מהם, שעניינם הוא התפיסה העקרונית של גזענות הגרמנית וזו המצויה ב"תורת המלך" את הירארכיית הקיום האנושי:

    1. הצגת קיומו של ציבור (העם היהודי מחד והלא-יהודים מאידך) כבלתי לגיטימי, והסקת מסקנות משמידניות מהעדר-הלגיטימיות הזה.
    2. הצגתו של הציבור הבלתי-לגיטימי, בר-ההשמדה, כמשאב מתכלה. משאב שכמוהו כפחם, עצים, בקר סוסים ותרנגולות. היהודים שימשו כמשאב כזה לפני שבעה עשורים; ועל גויים, ראינו, נאמר ב"תורת המלך" כי אפשר להשתמש בהם לכל צורך של ישראל.

ייעוד ושמו ג'נוסייד

תו משותף נוסף לזרמים דתיים יהודיים ולראיית העולם הנאצית, הוא ההנחה כי הגאולה מותנית בהשמדה טוטאלית של חלק מן האנושות: ג'נוסייד. הנאצים תפסו את הגאולה הסופית כמותנית בהשמדתם הסופית של היהודים. העמלקים ממלאים תפקיד זהה באידיאולוגיה הדתית היהודית. הרב גינזבורג – מורם ורבם של מחברי "תורת המלך" – קובע כי השמדת עמלק היא תנאי מקדים הכרחי להקמת בית המקדש ("מלכות ישראל". למשל: עמודים כ"ו, כ"ח,ל"א ועוד ועוד, עד עמ' קכ"ד). גם "פורום ג' המצוות" – ובו רבנים, פרופסור לספרות ואחרים – קובע כי מצות השמדת עמלק תקויים לפני קיום מצות הקמת ביהמ"ק.

אחד מאנשי הפורום אף מונה את השמדת עמלק בין ארבעת היעדים שלשמן הוקמה מדינת ישראל:שבנו, בני ישראל, המכונים העם היהודי, אל אדמת הקודש ארץ ישראל, כדי לקוממה מהריסותיה,להמליך בה מלך, לבנות את בית הבחירה ולהכרית את זרעו של עמלק. כלומר: יעוד ושמו ג'נוסייד.

בשונה מגויים אשר אינם מוגדרים כ'עמלק', ששיפור דרכיהם יצילם מהשמדה – לעמלקים עומדת לרועץ עצם היותם עמלקים. משמע: העמלקים ליהודים הם כיהודים לנאצים: מהותם טמאה מיסודה ואין קיום לַעולם אלא בחיסולה/חיסולם. בני קבוצות אלה – יהודים או עמלקים – הינם הסוללים בדמם את הנתיב לגאולה.
האם העמלקים כלו מן העולם? נראה שלא, אך זה לא נושא דיונו של מאמר קצר זה.

אין להחשות ואין לאפסן את הראש בחול: בְּגופה ובנשמתה של מדינת ישראל מבשיל תהליך התבלטותם של ורידים אשר כמוֹתם פעמו והפעימו את גרמניה המנואצת.

דיון בעקבות המאמר הנ"ל מתוך האתר "ארץ הצבי" בו פורסם

האם חרמוני קרא את הספר?
יענקלה (יום שני, 25/10/2010 שעה 3:13) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו
מקריאת המאמר מתבקשות שתי שאלות:
הראשונה היא אם אכן קרא חרמוני את הספר ואם קרא האם הבין את מה שקרא.
התשובה היא לא.הספר תורת המלך, מרכז מידע היסטורי ובייחוד היסטוריוסופי על האיסטרטגיה הצבאית מדינית הרצויה כשישוב עם ישראל לארצו, כשיקיים את תורת ישראל, ובראשו יעמוד מלך, מבית דוד.

הספר מביא הלכות מהתנך, מרש"י, מהנביאים, מהראשונים ומהאחרונים, מהמשנה ומהתלמוד , מהרמב"ם ומחכמי ישראל,
איך צריך המלך לכשייבחר לנהוג כשיעמוד בפני מלחמת רשות מחד, מלחמת מצווה מאידך , ובמלחמה נגד עמלק .

ייתכן שהמבקר עיין בספר אולם מפאת בורותו בתורת ישראל , לא שם לב לדקויות שמובנות לכל תינוק דתי או חרדי, ואפילו לכל מי שלמד בבית ספר ממלכתי דתי.
למשל החובה לנקוט בטקטיקה של דורון תפילה ומלחמה כשקם נגד עם ישראל אוייב חזק ממנו.
-כשיעקב אבינו נפגש עם עשיו אחיו שרצה להרגו נקט בטקטיקה שבראשיתה העניק לאחיו קרי מתנות, כדי לפייס דעתו , אחר כל התפלל ובנוסף התכונן למלחמה אם יכלו הקיציו אליו .
הכותב בבורותו גם לא מבין מה זה עמלק .
עמלק שמצווה להשמידו הוא גוף פיסי (ולא רק)שמטרתו להשמיד במודע את עם ישראל, אולם באותה תשוקת הרס רוצה להשמיד את רוח ישראל, אויב ערמומי , שמתנפל על העם כשהוא עייף ויגע.
עמלק מתואר כאוייב חלקלק, ובעיקר אתיאיסטי לחלוטין.
לדעתי , עמלק שמשמיד את ישראל פיסית, ורוחנית כשהוא עייף ויגע. למשל- היטלר ימ"ש מתאים למתאר זה
שאול המלך, זיהה בודאות את עמלק נלחם נגדו, אולם ריחם על אגג מלך עמלק, ובניגוד למצווה עליו לא השמידו שמואל הנביא, הגיע ומלק את ראשו של אגג אולם לפי כל הפרשנים, אחרי שברחו הסוסים מהעגלה כי אגג הבריח את צאצאיו כדי ששושלתו תמשיך להתקיים קיום פיסי.
ואכן משושלתו יצא המן, (האגגי) שרצה להשמיד את ישראל, וכו – כל הצוררים אחריו.
על חטא זה שילם כעבור מספר שנים בחייו ובאובדן שושלתו.

דוד המלך למשל נקט לפי כללי המלחמה היהודיים , ובסופו של עניין פרק מעל ישראל את עולם הרצחני של הפלישתים שהיוו אוייב איום ונורא במשך מאות שנים.
דוד נלחם נגדם מלחמת מצווה, שבסופה נעלמו לחלוטין מעל במת ההיסטוריה. אבל רצוי לציין שהפלישתים אינם עמלק.

לאורך כל תקופת הגלות נהג עם ישראל ללמוד על עבודת בית המקדש, אלפי ספרי ופרשנויות נכתבו ונגרסו וזאת למרות שבית המקדש לא קיים אולם זו מהותו ותכלית קיומו של ישראל- לימוד תורה.
במשך אלפי שנים למד עם ישראל גם את תורת המלך, קרי, תורת המלחמה , למרות שאין מלך מזרע דוד , ועם ישראל בגלות,
הכותב חרמוני, מפאת חוסר ידיעתו או נקרא לילד בשמו- בורותו, מתעלם לחלוטין מהעובדה שמדובר באוסף של הלכות ממקורות שונים ומשתלח כמו כל שמאלן טוב דווקא במחבר ואם הוא רב הרי זה משובח.
נזכיר את שולה אלוני, שקראה להוציא את ספר יהושוע מחוץ לחוק – יפה מצידה שלא דרשה להעמיד את המחבר לחקירה פלילית או לפחות את בעל ההוצאה לאור.

הייתי מציע לחרמוני שאמון על שיר האינטרנציונל"
על מילותיו הרוצחניות " עולם ישן עד היסוד נחריבה " שיבדוק קודם את הנעשה בקהילתו ולא יתעסק במה שאינו מבין.
גם מקהלת השונאים המקללים והמגדפים החל מעמיש וכלה באריק פורסטר הששים להתנפל עח הרבנים בקללות ובגידופים
מגחכת את עצמה בהפגנת חוסר הידע ובבורות שמפגינה ביהדות, ותודה למערכת החנוך ה"ישראלית" הממלכתית .

_new_

האם חרמוני קרא את הספר?
אריק פורסטר (יום שני, 25/10/2010 שעה 3:18)
בתשובה ליענקלה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו
יענקלה, חזור למטעי הזיתים בספרד. כאן אתה גדול מדי עלינו.
_new_

האם חרמוני קרא את הספר?
אריק פורסטר (יום שני, 25/10/2010 שעה 3:25)
בתשובה לאריק פורסטר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו
ספר יש לקרוא (ולבקר) בקונטקסט בו הוא נכתב. לספר שנכתב במאה השביעית לפני הספירה לא משייכים את מה שנכון ומקובל במאה ה-‏21. אך כשרב כותב במאה ה-‏21 על הנסיבות בהן מותר ורצוי להרוג בגויים, אין הוא שונה מ"סופרי" פורנוגרפיה, ומקומו איתם, במזבלה הציבורית.
_new_

האם חרמוני קרא את הספר?
דוד סיון (יום שני, 25/10/2010 שעה 5:51)
בתשובה ליענקלה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו
1. התשובה לשאלה הזאת היא 'אני מאמין שכן'!2. אבל אני מתפלא עליך, יענקלה, שאינך מזכיר את הביקורת של הרב יואל בן-נון. לפני חודשים כתב על הרבנים התומכים [מאמר בשם "ההתנתקות מהרב קוק" (http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3939325,00.h…)]: "… שעל זכותם של מחבריו לכתוב ככל העולה על רוחם, הם מגוננים (בשיטות של השמאל האקדמי)".

הוא כתב גם:
"'רבני הקנאים' חוזרים ודנים בשאלה הלא-גזענית, האם מותר לגרום מוות בחיסול עקיף ושקט, נגד רשעים מישראל, שעושים 'להכעיס', ואפיקורסים הכופרים בתורה ובנבואה, לפי דברי הרמב"ם, חס ושלום.

נושא זה הורד משולחן הדיון התורני בדור הקודם על ידי שני מאורות גדולים – הראי"ה קוק, והחזון אי"ש, ששניהם פסקו (מסיבות שונות), שהלכות אלה אינן תקפות כלל בימינו".

ועוד:
"אילו קראו הרבנים המתכנסים היום להגנת 'עצמאותה של תורה' כביכול, את הספר הזה, ואילו הבינו את מה שהם קוראים, רובם לא היו חותמים על המודעה, ולא היו באים. אין לי ספק בזה!"

3. כבר בראשית דרכו של הרב קוק בארץ היו מי שהתנכלו לו כי לא מצא חן בעיניהם שהוא חי בשלום ובשיתוף פעולה עם הציונים שפעלו להקמת המדינה.

4. הנקודה המרכזית בדבריו של הרב בן-נון היא שכותבי הספר ותומכיהם בעצם מבטלים את קביעותיהם של הרב קוק והחזון איש.

—–

האם דברי הרב בן-נון מעידים על בורות?

_new_

האם חרמוני קרא את הספר?
יענקלה (יום שני, 25/10/2010 שעה 7:13)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו
המתכנה רב, בן נון לא נחשב כראוי בקרב צבור בו הוא חי.
הוא "רב" שיאה לYNET וYNET יאה לו.
ליד הרב דב ליאור הוא נחשב ממש ממש קטן. והעובדה שקרא במאמר חמישים פעם לכבוד הרב ליאור בשמו – דב ליאור ולא הרב ליאור בטח לא לזכותו.
עומדת לחובתו גם ההשתלחותו שלו בציבור הדתי לאומי אותו האשים ברצח רבין או אז גורש בבושת פנים מקהילתו.
הוא אדם שתמך בהתנתקות, חבר קדימה, רב שמאלני כזה- יכול בהחלט להיות רב שלך ואולי של עמיש ופורסטר.
אינני רוצה להתייחס אליו כרציני או כבר סמכא .
_new_

האם חרמוני קרא את הספר?
דוד סיון (יום שני, 25/10/2010 שעה 7:37)
בתשובה ליענקלה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו
לא יעזור לך.בן-נון הוא רק רב אחד מהרבנים שיצאו נגד השימוש האקטואלי בספר.

העובדה שאתה פוסל אותו מבלי להתמודד עם דבריו היא בעייתית.

_new_

האם חרמוני קרא את הספר?
יענקלה (יום שני, 25/10/2010 שעה 7:51)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו
כנראה דוד שגם אתה לא קראת את הספר.
הספר לא מדבר בכלל על שמוש אקטואלי אלא על איסטרטגיה בה יש לנקוט כשבארץ ישראל יהיה עם ישראל מונהג לפי דיני ישראל ועל ידי מלך מזרע בית דוד.כל יהודי אומר ומשנן 3 פעמים ביום את "פיטום הקטורת" סדר עבודת הכהנים בבית המקדש בהקשר לקטורת היומית.
מחר עלולה לקום סערה מוסרית ,למשל חוכמולוג שיכתוב בYNET שמדובר בבנית בית המקדש ובהריסת אל אקצה .
ובטח יקומו כמה בורים מהאסכולה של חרמוני, שידרשו לצנזר את הסידורים ולהעמיד לדין את המוציאים אותם לאור.
_new_

האם חרמוני קרא את הספר?
דוד סיון (יום שני, 25/10/2010 שעה 8:35)
בתשובה ליענקלה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו
1. לא טענתי שקראתי את הספר ולכן הספתח שלך מיותר ולא ענייני.2. על שימוש אקטואלי כתבו בן-נון ואחרים אני רק הזכרתי אותם. אחד מהם טען שיש לפסול את הרב שפירא מלהורות הלכה בישראל.

3. מהדברים שהרב שפירא עושה ואומר, כרוז שהוא פירסם, אפשר להבין שהוא עושה בכתוב בספר שימוש אקטואלי.

_new_

בהחלט מדובר על שמוש אקטואלי
עמיש (יום שני, 25/10/2010 שעה 9:27)
בתשובה ליענקלה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו
לאחרונה מחלקים חסידיו של הנבל הזה שפירא הנחיות לחיילים.
הם מחלקים כרוזים מודפסים המעודדים חיילים להשתמש בילדים ואזרחים פלשתינאים כאמצעי מגן ("נוהל שכן") וזאת בניגוד לחוק ובניגוד לפקודות הצבא.
וזוהי רק ההתחלה.
גם לנאצים לא האמינו.
_new_

בהחלט מדובר על שמוש אקטואלי
יענקלה (יום שני, 25/10/2010 שעה 10:51)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו
מי שילדיו לא משרתים בצבא בקו הדם, מילל יללה מוסרית צבועה וארוכה על "נוהל שכן".
מי שילדיו בקו הדם , מוכן שיוקרבו על "מגש הכסף" אלף ערבים ולא בן אחד שלהם.
תשאל את גלעד שליט.
תשאל גם את הסופר גרוסמן ששכל את בנו איך היה מוכן לוותר על כל הצדקנות השמאלנית הבלתי מוסרית שלו ולקבל את בנו תמורת חייהם של אלפי שכנים ערבים.כל אב יהודי נורמאלי ומוסרי צריך לעודד את בנו לבצע נוהל שכן, בכל מחיר , גם אם כמה בבית המשפט העליון לא אוהבים את זה.
_new_

כל אב היה מעדיף
עמיש (יום שני, 25/10/2010 שעה 11:58)
בתשובה ליענקלה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו
שהבן של השכן ימות ולא הבן שלו, כל אחד היה מעדיף שמישהו אחר ימות ולא הוא עצמו.
זו כלל אינה השאלה, השאלה היא אם זה חוקי ומותר או שזה בלתי חוקי ואסור.
אבל לפחות ברור לשנינו שיש כאן בהחלט שמוש אקטואלי בהלכות הנתעבות הללו.
_new_

כל עם היה מעדיף
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום שני, 25/10/2010 שעה 13:10)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו
התחלת לכתוב בהיגיון , המשך באותו כוון .
כתבת
"כל אחד היה מעדיף שמישהו אחר ימות ולא הוא עצמו."
בפאראפראזה על דבריך
כל עם מעדיף שהעם האחר ימות ולא הוא עצמו .
זה ללא ספק חלק מהמציאות .
_new_ הוספת תגובה

כל אב היה מעדיף
יענקלה (יום שני, 25/10/2010 שעה 18:26)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו
יותר הגיוני ונורמלי שכל אב יעדיף שהבן של האויב ימות ולא בנו, או בן השכנים.
רק אנשים לא מוסריים או חולי נפש מעדיפים את שמירת חיי האויב על חיי הבן או בן השכן.
מי שמפרש חוקים כך , שחיי האויב עדיפים על חיי בניו הוא במקרה הטוב חולה נפש ובמקרה הרע בוגד נתעב.
_new_ הוספת תגובה

כל אב היה מעדיף
אריק פורסטר (יום שני, 25/10/2010 שעה 19:17)
בתשובה ליענקלה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו
אתה מציג מצב שבו קיימות רק שתי ברירות, אך במציאות קיימות תמיד אפשרויות נוספות. ויכוח דומה קיים בשנים האחרונות במקום מגורי: כ-‏90% ממקרי ההריגה של אזרחים בידי שוטרים הם בני מיעוטים, והסיבה להרג תמיד זהה: השוטר סבר שהאזרח מאיים על חייו. השאלה, כמובן, היא מדוע חייב השוטר לירות כדי להרוג – האם אי אפשר לירות בבירכיים, למשל? החיים אינם סרט שחור-לבן. יש בהם הרבה אפור.
_new_

כל אב היה מעדיף
יענקלה (יום שני, 25/10/2010 שעה 19:53)
בתשובה לאריק פורסטר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו
בישראל לא מדובר בפעילות משטרתית אלא בפעילות צבאית נגד טרוריסטים מזויינים, חמושים ושחלקם ממלכד את גופו.
אני בהחלט בעד זה שאף שוטר בלוס אנג'לס לא יישא נשק אלא רק אלה קטנה והומנית שאינה מכאיבה יותר מידי .
אני בהחלט חושב שכל שוטר שהרג מהגר מקסיקאי או כושי ייכנס מייד לכלא עד סוף ימי חייו וביתו יוחרם ויינתן למשפחת הנרצח האומלל.
_new_

הסתתרות מאחורי גבם של ילדים קטנים
עמיש (יום שני, 25/10/2010 שעה 20:35)
בתשובה ליענקלה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו
היא פשע, בין אם אלו ילדים ערביים או יהודים.
במקרה של חשש מפני מטענים אפשר לפוצץ את החבילה החשודה ולא להתעלל בילד קטן.מכל מקום נראה שהבהרנו שהספר של השפירא הזה הוא כן לשמוש אקטואלי.
_new_

הסתתרות מאחורי גבם של ילדים קטנים
יענקלה (יום שלישי, 26/10/2010 שעה 2:51)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו
אפשר גם להביא רובוטריק או פיליפיני שיבדוק ואפשר גם להביא אותך כמתנדב שייקח את החבילה למקום הפיצוץ כדי שלא לפוצצה על יד "חפים מפשע".
_new_

*** תגובתו של חרמוני:
דוד סיון (יום שני, 25/10/2010 שעה 20:57)
בתשובה ליענקלה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו
[באופן יוצא מן הכלל אני מעביר לכאן את תגובתו של חרמוני שלא הצליח להירשם.]ליענקלה שלום,
1. כמובן שקראתי. אם לא קראתי, איך הבאתי מובאות, על מראי מקומן המדוייק? השאלה מיותרת, ויש בה פגיעה מיותרת באמינותי. התגברתי על כך, לאחר בכי עצור של שעתיים. פלוס-מינוס.
2. האם הבנתי? אוה, כאן אפשר לפתח דיונצ'יק.

יענקלה טוען כי הנאמר בספר איננו בגדר חוברת הפעלה עדכנית, אלא עיונים בסוגיות של ימי המשיח. יהודים תמיד עסקו בדיני מקדש, מלחמות וכיו"ב פלפולים שאין לראותם כהוראות שעה. ובכן, יעקב טועה ומטעה.

אבל קודם לכל, שאלה: האם יענקלה קרא את המאמר של חרמוני? אם היה קורא, היה מבחין בו גם במובאה מדברי הרב דב ליאור. ליאור צירף כתב הסכמה לספר. הנה המובאה, ציטוט מדברי ההסכמה הנלהבים של הרב ליאור, שחלקם הובא במאמרי:

"(הספר) דן בסוגיית דיני נפשות בין ישראל לעמים. (…) זה תחום שהוא די אקטואלי בייחוד בזמן שיבת עם ישראל לארצו, יש לדעת מה היא עמדת ההלכה היהודית האמיתית בהתייחסות לכל המצב הלא נורמלי שאנו שרויים בתוכו, זה נותן את הכיוון הנכון וההסתכלות האמיתית על האירועים וההתמודדות איתם. ראוי החיבור הזה לעלות על שולחנם של מלכים מאן מלכי רבנן וכל שוחרי תורה ואוהביה שיראו איך שתורת ישראל מַדריכה את האדם בין בחיים אזרחיים הרגילים והן בזמן מלחמה".

כלומר: בניגוד ליענקלה, הרב ליאור קובע ש"תורת המלך" הוא חוברת הפעלת מלכים ואזרחים. עדכנית, עכשיות.
גם כתב-ההסכמה של הרב יצחק גינזבורג, מורם ורבם של מחברי הספר (הרבנים יצחק שפירא ויוסף אליצור), מקבע את הספר ואת הנאמר בו בכאן ובעכשיו:

"לתלמידי החביבים והיקרים, הרבנים היקרים יצחק שפירא ויוסף ירמיהו אליצור… שמחתי לקרוא את ספרכם 'תורת המלך' ח"א, … העוסק בסוגיות חשובות בענייני ההדלה בין ישראל לעמים. סוגיות אלו נוגעות מאד למצבנו היום בארץ ישראל, כאשר עלינו לכבוש אותה מיד אויבינו (את המשפט האחרון ראוי להדגיש).

ומעבר לכך, המחברים עצמם כותבים בהקדמתם לספר, כי אין הם עוסקים במחקר ספרותי-דתי, אלא בהורדת צווי התורה ומפרשיה הקדומים לכלל מעשה:
"כאשר יש רצונות תקיפים וחזקים – 'אורות דתוהו' – צריך ללמוד איך להכניס אותם למציאות בעזרת 'כלים דתיקון'. כלים שיודעים להיות במסגרות ובמגבלות המציאות" ("הקדמה", עמוד ללא ציון מיספורו, לפני עמ' ט"ז).

משמע, אין כל אחיזה לטענתו של יענקלה כי "תורת המלך" היא מחקר למדני המתחפר בעבר ומתכונן לימי המשיח. הרב ליאור, ראש ועד רבני יש"ע, קובע כי הספר הוא הנחיית עבודה למלכים ו"שוחרי תורה", כלומר אזרחים מן השורה, לימינו אלה: "בין בחיים אזרחיים והן בזמן מלחמה".

אך מעבר לכל זאת, "תורת המלך" שטוף בגזענות נוראה. הנחות העבודה של הספר הן שתיים. אלו הן שתי אקסיומות ארכימדיות מתועבות, שעליהן נשען הדין בסוגיות השונות: א.קיומם של גויים שלא קיבלו עליהם שבע מצוות בני נוח איננו לגיטימי. ב. גם גוי שקיבל עליו מצוות בני נוח הוא תת-אדם. אדם הוא רק יהודי ('ישראל' בשפת הספר).

ייתכן שאחינו יעקב מקבל הנחות יסוד אלה, ואין קריאתן בספר עברי בן ימינו גורמת לו להתייפח. אותי זה מייפּחַ. ואני נוטל עוד טישו ועוד אחד ועוד אחד, ומוחט את אפי ומנגב את עיניי, בְּשֶל עמִי וארצי שהרוח הרעה הזו מנשבת בהם באין מפריע. וממחטות הטישו אוזלות והולכות וסומק הבושה מתחלף בחיוורון האימה.

_new_

*** תגובתו של חרמוני:
יענקלה (יום שלישי, 26/10/2010 שעה 2:43)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו
יש כמה מאות, ואולי כמה אלפים ספרים שעוסקים באותם הלכות , קיימים אלפי חיבורים, שנתחברו במשך השנים ועוסקים באותם נושאים בהם עוסק הספר תורת המלך.
אין כל חדשנות בספר הזה., אין דבר שלא נכתב כבר בעבר אין דבר שלא נלמד בעבר ולא נדון בעבר ולא נטחן ונגרס.לא נראה לך? אתה לא מקבל את זה? תתקוף ישר את המקורות בכלים אינטלקטואלים ויש רבים רבים שתוקפים את הספר בכלים כאלה שמספקת התורה עצמה.

ישנם מאות תלמידי חכמים שרואים את הספר כנושא לדיון תורני טהור ויכולים להעמיד אלפי טענות שכנגד תוך הסתמכות חד משמעית על גדולי ישראל.
אם היה חרמוני תוקף את הספר בכלים היאים לו קרי כלים אינטלקטואלים תורניים היית כנראה מה שקרוי תלמיד חכם וזוכה להערכה רבה בחוגים תורניים ואחרים.

מי שאינו תלמיד חכם, אלא מה שקרוי בשפת חז"ל עם הארץ לא מסוגל ליותר מסיסמאות, שימוש במילים עיתונאיות, חד מימדיות משמימה אקטואליה של הגידוף .שפה שמאלנית נדושה, דיבור בפראזות. דמגוגיה .
אז קח עוד טישו מר חרמוני, "תמחט " את קצה אפך ואת פיך ולשונך שאינם חפים מדיבור בסיסמאות משמימות ומגידופים .

_new_

*** תגובתו של חרמוני:
אריק פורסטר (יום שלישי, 26/10/2010 שעה 3:28)
בתשובה ליענקלה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו
כנראה שרק תלמידי חכמים מסוגלים להבין כהלכה את דבריו של הרב ליאור, וכנראה שחל איסור על עם הארץ להגיב על דבריו במקומות שאינם "כלים אינטלקטואלים תורניים".הבנתי, יענקלה.
_new_

*** תגובתו של חרמוני:
יענקלה (יום שלישי, 26/10/2010 שעה 5:21)
בתשובה לאריק פורסטר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו
לא חל איסור על אף אחד, גם לא על עמי ארצות להגיב על דברי תורה כמו שעמי ארצות נוהגים להגיב, זה קרה לכל אורך ההסטוריה שאנשים שלא יודעים לתפוס סדור קראו פסוק שניים וקפצו בשאלות שהראו על בורותם .
פורום כזה זה נקרא "מושב לצים".
_new_

אין שום סיבה שבעולם להתעמק בתורה שלך
עמיש (יום שלישי, 26/10/2010 שעה 7:44)
בתשובה ליענקלה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו
בכדי להבין שהספר הזה הוא תועבה מסוכנת שנועדה להשפיע על המאמינים ואשר נועדה לביצוע מייד ברגע שהדבר יהיה אפשרי.
_new_

אין שום סיבה שבעולם להתעמק בתורה שלך
יענקלה (יום שלישי, 26/10/2010 שעה 11:34)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו
תועבה מסוכנת – עוד פראזה אפיינית , בעית אגו
(לקסיקון הגידופים, הוצאת הבּוּר הצעיר, פרק ג' עמיש.)
_new_

מעבר לכל זאת, "תורת המלך" שטוף בגזענות נוראה.
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום שלישי, 26/10/2010 שעה 6:17)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו
גזענות אינה נוראה .
כמו בנושאים אחרים השאלה היא – באיזה צד של המקל אתה נמצא ?
החובט או הנחבט ?
מאחר ואני מקבל את הגישה הטבעית-בררנית + האבולוציונית וזו טוענת כי שורדים אלה המתאימים לתנאים הרי שגזענות היא דבר מועיל .לפיכך ראוי שמר חרמוני יענה לשתי שאלות
1 – האם ברירה טבעית מקובלת עליו או שהוא יכול לסתור אותה ?
2 – אם הברירה הטבעית מקובלת עליו מדוע אינו מעדיף את הקבוצה שלו ?

אריה עירן .

_new_ הוספת תגובה

עשה זאת בעצמך!
דוד סיון (יום שלישי, 26/10/2010 שעה 6:49)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו
הטענה שלך שהגזענות היא דבר מועיל לא הוכחה. אציין גם שעדין לא הוכחת שהיא נובעת מהתיאוריה שנקראת "הברירה הטבעית". מכאן שהשאלה הראשונה נובעת מהשקפה ומהנחות חסרי בסיס.על השאלה השניה שגם היא מבוססת על הנחה מופרכת מן הראוי שתענה בעצמך, לפני שאתה פונה אל אחרים.
_new_ הוספת תגובה

עשה זאת בעצמך!
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום שלישי, 26/10/2010 שעה 8:23)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו
קראתי את דבריך פעמים רבות .
אני פניתי לחרמוני וזה לא אתה .
_new_ הוספת תגובה

עשה זאת בעצמך!
דוד סיון (יום שלישי, 26/10/2010 שעה 8:39)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו
קראת או לא קראת ובכל זאת אתה חוזר על טענותיך חסרות הביסוס, כאילו הביקורת עליהן לא קיימת.על השאלה הקנטרנית שלך (השניה) המבוססת על הנחה מופרכת והאשמת חרמוני בהאשמות שוא, ראוי שקודם תענה אתה.
_new_

כתיבת תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: